קמפיין לגזל על חשבוננו

בחודשים האחרונים המתנחלים מקיימים קמפיין עתיר תקציבי פרסום הממומן על ידי המועצה האזורית בנימין ומועצת יש"ע (כספי ציבור כמובן) שמטרתו היא להביא "להסדרת אדמות עמק שילה". מדובר באזור בו מתנחלים השתלטו על שטחים פרטיים נרחבים המצויים בבעלות פלסטינים תושבי הכפרים השכנים (בעיקר קריות וג'אלוד, אך גם מתורמוס עיא ומע'אייר). ההתנחלות שילה מובילה בהפרש ניכר לעומת כל התנחלות אחרת בגדה, בכל הנוגע לגודל השטחים הפרטיים שמתנחלים גזלו משכניהם הפלסטינים. באזור זה מתנחלים השתלטו על כ-2,650 דונם לצרכי עיבוד חקלאי. רובו של השטח הזה - 1670 דונם - מצוי ממזרח להתנחלויות שילה ושבות רחל והשאר ממערב להתנחלות שילה. מתנחלים מעבדים כיום ממזרח לשילה ושבות רחל לא פחות מ- 1,440 דונם של אדמות בבעלות פרטית פלסטינית. (השאר הן אדמות שישראל הכריזה עליהן "אדמות מדינה"). ברובן המכריע של אדמות אלו מגדלים מתנחלים כרמי ענבים וזיתים. בעקבות תלונותיהם של בעלי הקרקעות שיוצגו במסירות על ידי המחלקה המשפטית של רבנים לזכויות אדם, המנהל האזרחי נאלץ להוציא צווי פינוי כנגד הפלישות הללו. אלא שצווי הפנוי לא מומשו ולמנהל האזרחי כמובן גם לא היתה כל כוונה לממשם (כפי שהם לא מומשו כמעט בכל המקרים האחרים בהם צווים מסוג זה הוצאו, ראו: goo.gl/8p1w2J), ולכן ובעלי האדמות עתרו לבג"צ בדרישה לחייב את המדינה לממש את צווי הפינוי ומכאן חששם של המתנחלים שהם אכן ימומשו. טענתם של המתנחלים - כמו במכל המקרים האחרים שבהם הם גנבו אדמות בבעלות פרטית - היא שמדובר או "בתום לב" או במהלך שהיתה בו "מעורבות ממשלתית". תצלומי האוויר שאנו מציגים כאן מראים כי "תום לב" ודאי שלא היה בסיפור זה. מדובר בשטחים שפלסטינים עיבדו עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה, אשר במהלך שנותיה הראשונות הם גורשו מהן באלימות. לעומת זאת, מעורבות ממשלתית מאסיבית היתה ועודנה בלא ספק התנאי העיקרי שבלעדיו לא ניתן היה להשתלט על אדמות בהיקפים העצומים כאלו. המעורבות הממשלתית באה לידי ביטוי במספר רבדים: - הקמת והחזקת תשתיות. - הקצאות מכסות מים עצומות (על פי חישוב שמרני דונם כרם ענבים צורך כ-170 אלף ליטר בעונה אחת). - סגירת השטח על ידי הצבא (והמתנחלים) לכניסת בעלי הקרקעות הפלסטינים. - וכמובן: היאחזות בכל אמתלה שניתן להעלות על הדעת על מנת שלא לאכוף את החוק על המתנחלים הפולשים.

ההשתלטות החלקאית באזור זה היא חלק ממהלך מתוכנן שהחל במחצית השנייה של שנות ה-90 עם הקמתם של מספר מאחזים ממזרח לשילה ושנמשך גם היום עם הרחבתם והכשרתם בדיעבד של אותם מאחזים (אחיה, עדי עד, אש קודש, הבית האדום וקידה). בסוף שנות ה-90 אך בעיקר לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה (בשלהי שנת 2000) החלו מתנחלים בהשתלטות אלימה על האדמות החקלאיות שנותרו בואדיות ובמדרונות לרגלי המאחזים החדשים באותה עת. במפה המצורפת כאן ניתן לראות את השנה בה מתנחלים השתלטו על כל חלקה וחלקה. ברור כי רובן המכריע של ההשתלטויות באזור זה, נעשה לאחר שנת 2000 בחסות מניעת גישת בעלי הקרקעות הפלסטינים אל האזור כולו.

תצלומי האוויר הבאים מראים באופן מקורב דיו מה היה מצב העיבוד של הקרקעות בשלהי שנת 1999 (כשנה לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה) לעומת מצב עיבודן בשנת 2015. המסקנה הברורה מתצלומים אלו היא אחת: האדמות עליהן מתנחלים נטעו אלפי דונם של כרמי ענבים וזיתים הן אדמות שעובדו על ידי בעליהן הפלסטינים עד לגירושם מהאזור כולו.

לפרטים נוספים ראו את הנספח שהוקדש לניתוח מהלך גזל האדמות שמתנחלים בצעו סביב ההתנחלות שילה, בדו"ח 'כרם נבות החקלאות הישראלית בגדה המערבית': goo.gl/CaVn5Q