קהילות רועים בסכנה - אום אל ג'מאל

בשבועות האחרונים הקדשנו מספר פוסטים לקהילות רועים פלסטיניות בשטחי C, המאויימות על ידי אלימות מתנחלים והצבא. אחת הקהילות שטרם הספקנו לכתוב עליה היא קהילת 'אם אל ג'מאל' בצפון בקעת הירדן. בשבוע שעבר ארזו כ-100 תושבי הקהילה את מטלטליהם ונסו מהמקום בו התגוררו בשניים וחצי העשורים האחרונים, לאחר שקבוצת מתנחלים אלימה הקימה מאחז חדש בסמוך לבתיהם והם הבינו לאן הדברים עשויים להתדרדר.

כדי להבין כיצד הדברים הגיעו לנקודה זו, צריך ללכת אחורה ולדבר על המתרחש באזור הזה בשנים האחרונות. צפון בקעת הירדן הוא אחד מאזורי המרעה העשירים של הגדה המערבית. מדובר באזור שמאוכלס בדלילות ביחס לחלקים אחרים של הגדה המערבית. השילוב של שני הדברים הללו הוביל קהילות רועים בדואיות וכאלו שמוצאן מכפרים בדרום הגדה המערבית (בעיקר א-סמוע ויטא) להשתקע באזור זה עם עדריהן. 

העובדה שהאוכלוסייה באזור הייתה דלילה לא נעלמה מעיני הצבא. חודשים ספורים לאחר כיבוש הגדה המערבית ביוני 1967, הכריז הצבא על רוב השטחים שמשתפלים מגב ההר מזרחה לכיוון בקעת הירדן, כשטחי אש. שטחי אש נזכיר, הם בהגדרה שטחים צבאיים סגורים שעל הנייר אסור  למתנחלים ולפלסטינים להכנס אליהם, אלא אם כן הם (כלומר פלסטיני) התגוררו באופן קבוע באזור טרם הכרזתו כשטח אש. בפועל, מזה עשרות שנים שהצבא אינו עושה כל שימוש בלמעלה מ-80% משטחי האש הללו, אבל ככה שומרים על השטחים הללו ללא פלסטינים.

בתקופה הירדנית (1948-1967) נרשמו מאות אלפי דונם בטאבו, בין היתר באזור זה, כאדמות מדינה. בערבית נהוג לכנות אדמות אלו בשם "אראד'י ח'זינה", שזה קיצור של اراضي خزينة المملكة الاردنية, כלומר אדמות אוצר הממלכה הירדנית. עובדה זו, איפשרה לשלטונות הכיבוש והאפרטהייד הישראליים, להעביר בקלות יחסית, שטחים גדולים מאוד באזור זה לידי המועצה האזורית האלימה ופורעת החוק, בקעת הירדן. "אדמות מדינה" לשימושם הבלעדי  של כ-11 אלף המתנחלים שמתגוררים בהתנחלויות בקעת הירדן. 

אז כיצד הפך אזור דליל באוכלוסייה לאחד האזורים האלימים בגדה המערבית? את מלאכת הגירוש והנישול של הפלסטינים, הפקידה המדינה בראש ובראשונה בידי המועצה האזורית בקעת הירדן, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, ותנועת המתנחלים אמנה, שנעזרות במליציות מתנחלים כמו 'השומר יו"ש' ו'ארצנו' שמשמשות כקבלני משנה לגירוש והשתלטות. על הפעילות של ארגון 'ארצנו' באזור כתבנו כאן לפני קצת פחות משנה.

האלימות באזור מגיעה בעיקר מההתנחלויות המבודדות: שדמות מחולה, רותם ומשכיות וממספר מאחזי רועים שהוקמו בעיקר בין השנים 2016-2020, על מנת להשתלט על אדמות מרעה ולגרש מהן את קהילות הרועים הפלסטיניות ועדריהן. עם הפקעת וסגירת עוד ועוד שטחים למדו תושבי קהילות הרועים הפלסטיניות להתמודד במשך עשרות שנים, וכך גם עם הנוכחות הצבאית המוגברת באזור. אבל לא עם אלימות המתנחלים (בגבוי הצבא), שמגרשים את הרועים הפלסטינים משטחי מרעה בתואנה שמדובר ב"אדמות מדינה".

אבל ככל שחלף הזמן, המתנחלים הבינו שאין מבחינתם די בצמצום שטחי המרעה של הפלסטינים. על מנת לגרשם לחלוטין מהאזור נדרשת הפעלת אלימות בסמוך או בתוך בתיהם. זה דפוס הפעולה שחוזר על עצמו בשנתיים האחרונות שהביא עד כה לגירושם של למעלה מ-30 קהילות ומקבצי רועים בשטחי C. זה מה שתושבי אם אל ג'מאל הבינו שהולך לקרות גם להם, מייד עם הקמת המאחז החדש, כמה מאות מטרים מבתיהם.