פיצויים ליקב פסגות

בנו לכם על יד העסק או הבית וזה לא בא לכם בטוב? תתבעו את המדינה, ואולי גם אתם תעשו מזה מיליונים כמו הפטריוטים מיקב פסגות ומועצה אזורית בנימין.

בואו שמעו סיפור פסיכי: בראשית ספטמבר 2012, פונה כזכור המאחז מגרון שנבנה כעשור קודם לכן על אדמות בבעלות פלסטינים, שחשקה נפשן של כמה עשרות משפחות מתנחלים להשתלט עליהן. המאחז העברייני מגרון, כמובן, לא פונה ככה סתם כי המדינה החליטה יום בהיר אחד להתחיל לאכוף את החוק על מתנחלים בגדה. אדרבא, המדינה הייתה מעורבת עד צוואר בבניית, תחזוקת ומימון האופרציה הנפשעת הזו מיומה הראשון. אלא שלפעמים יש שופטים בירושלים. ואותם שופטים אילצו את המדינה בסופו של דבר, לפנות את המאחז, לא פחות משש שנים לאחר שבעלי הקרקע הגישו את העתירה לפינויו.

הפינוי נעשה לאחר אין ספור דחיות, מזמוזים, שקרים ומניפולציות של המדינה והמתנחלים, שסחבו את המו"מ על פינוי המקום עד הרגע האחרון, כדי למקסם את הרווחים האישיים והסקטוריאליים שהם עמלו על סחיטתם מהממשלה. ואכן הלך להם לא רע. רוב מתוך 50 המשפחות שהתגוררו במאחז, עברו להתנחלות חדשה שהוקמה בזמן שיא, מספר קילומטרים דרום-מערבית למקום בו היה מגרון, בשטח שמכונה "גבעת היקב".

"גבעת היקב", היא למעשה שתי חלקות אדמה של הכפר מח'מאס, שנרשמו בתקופה הירדנית כאדמות מדינה, כלומר כשטח ציבורי של תושבי הכפר. אלא שישראל השתלטה על שתי החלקות הללו, והעבירה אותן למתנחלים. בשנת 2008 החל להיבנות במקום מבנה שאליו עבר יקב פסגות, ששכן עד אז בפאתי ההתנחלות פסגות, על אדמות בבעלות פרטית שבעלי היקב דאז, יעקב ברג ואביו מאיר, השתלטו עליהן. על ההיסטוריה המאוד לא יפה של יקב פסגות ניתן לקרוא כאן: https://bit.ly/3qHV2Ky

בהחלטת הממשלה מאפריל 2012 (החלטת ממשלה מספר 4569) על העברת מתנחלי מגרון לאתר החדש, נכתב בין היתר: כי הממשלה תבחן "את מיקומו העתידי של מרכז המבקרים הקיים בשטח, וכל פעילות תעשייתית, מסחרית ותיירותית המתקיימת בו כדין, לרבות אפשרות העתקתו לאתר חלופי, באמצעות המנגנונים הקיימים בחוק".

"מרכז המבקרים" אליו מתייחסת החלטת הממשלה, הוא מבנה יקב פסגות, שהחל כאמור להבינות בשנת 2008, כשנה לאחר ששלושת המליארדרים בני משפחת פאליק, שהם בין היתר גם תורמים כבדים של נתניהו, הפכו לבעלי השליטה ביקב פסגות (עוד על משפחת פאליק ויקב פסגות, כאן: https://bit.ly/2Itxk2R)

תחזיקו טוב עכשיו, למה זה נהיה טוב: מה שקרה הוא, שיעקב ברג שלנו מיקב פסגות, שבזז באופן אישי עשרות דונמים של תושבי אל-בירה כדי לנטוע עליהם כרמי ענבים, ובנה עליהם בין היתר גם את ביתו הענק והלא חוקי (צו הריסה ר-252/03); היתה די חוצפה כדי להתנגד להעברת מתנחלי מגרון לאתר שהמדינה רצתה לבנות מתחת למבנה היקב, בטענה ש"זה יפגע בעסקים שלו". ברג הוא כמובן בעד לבנות ב"ארץ ישראל". אבל לא קרוב מידי אליו, כי זה "יפגע לו בעסקים". ומה עם "העסקים" של הפלסטינים שהוא בזז את אדמותיהם סביב ההתנחלות פסגות? עזבו, מדובר בכלל ב"תעמולה אנטישמית".

בתביעה שהוגשה בשנת 2016 על ידי יעקב ברג יחד עם חברת בת של המועצה האזורית בנימין, מגולל הסיפור הבא: ברג הסיר את התנגדותו לבניית ההתנחלות למפוני מגרון מתחת ליקב, אבל מכאן ואילך הגרסאות מתפצלות: בעוד ברג טוען שפקידי מדינה "הבטיחו" לו שהמדינה תשלם עבור העתקת היקב בתמורה להסרת התנגדותו, המדינה טוענת שנאמר לו רק ש"העניין ייבדק".

כך או כך, בשנת 2016 ברג תבע את המדינה על סכום עתק של 30.5 מליון ש"ח ובנוסף לכך הוא תבע שתוקצה לו קרקע חליפית ללא תמורה, לשם העתקת היקב. מי שייצג את ברג החצוף נטול הבושה בתביעה הזו, הוא מיודענו הנושא בתואר הארוך והמסורבל ד"ר עו"ד הראל ארנון. אותו אחד שייצג את המדינה בעתירות שהוגשו נגד "חוק ההסדרה", שגם עליו כתבנו כאן שוב לא מזמן (https://bit.ly/3fk44bj). מתברר שוב שהחבר'ה הללו נורא אוהבים את ארץ ישראל, אבל לא פחות מכך, הם אוהבים כסף.

איך זה המשיך? באוקטובר 2018, בדיוק שנתיים לאחר הגשת התביעה, הצדדים הגיעו להסכם "פשרה". בהסכם המדינה התחייבה להעביר סכום של 14 מיליון ש"ח (!!) למועצה האזורית בנימין, כדי שזו מן הסתם, תעבירם ליקב פסגות, או לקבלנים שבנו את היקב במיקומו החדש הנוכחי. וככה התנגדות של בוזז אדמות מועד לבנייתה של התנחלות חדשה, שאליה התפנו עשרות משפחות של בוזזי אדמות מועדים אחרים; עלתה לאזרחי מדינת ישראל 14 מיליון ש"ח, בנוסף למאות המיליונים שהפיאסקו העברייני הזה שנקרא "מגרון" עלה בסך הכל לאוצר המדינה.

ודאי אתם חושבים שכל זה היה שקוף וידוע לציבור, נכון? אז זהו, שממש לא. כדי לקבל את המסמכים הטריוויאלים הללו, נאלצנו להגיש עתירת חופש מידע נגד משרד רה"מ, לאחר שבמשך חודשים ארוכים פשוט התעלמו שם מהפניות שלנו בעניין. עכשיו נחשו מי עוד מאוד לא רצה שהמידע הזה יתפרסם? יקב פסגות כמובן. הם ניסו לעכב את העברת החומר, אבל גם הם הבינו בסוף שאין להם סיכוי למנוע את פרסומו.

תיקיית מסמכים - https://bit.ly/34Hzd6I