עמונה היא רק סימפטום

אנו מבקשים לנצל את פרשיית המאחז עמונה על מנת לחשוף לראשונה לציבור הרחב תצלומי אוויר היסטוריים של ההתנחלות עפרה אשר ממנה צמח המאחז עמונה. תצלומי אוויר אלו מלמדים כי עמונה, היא רק שלב אחד מתוך מספר שלבים שבמהלכם מתנחלים באזור עפרה השתלטו בהדרגה על אלפי דונמים.

ההתנחלות עפרה הוקמה באמצע שנות ה-70 במתחם צבאי ירדני שבנייתו החלה (אך מעולם לא הסתיימה) כשנה לפני כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל ביוני 1967. קדמה לבניית הבסיס הירדני הפקעתם של כ-260 דונם, רובם מאדמות הכפר סלואד והשאר מאדמות הכפר עין יברוד. מכיוון שהליך ההפקעה הירדני החל אבל לא הסתיים פורמאלית, הוציאה ישראל בשנת 1977 צו הפקעה נוסף "לצרכי ציבור" (מספרו הוא ה/77) שנועד לאותו שטח שהירדנים הפקיעו עבור הבסיס הצבאי. זהו השטח שהוקצה למתנחלי עפרה.

תצלום אוויר משנת 1980 מלמד ששנים ספורות לאחר הקמת ההתנחלות, החלו כבר המתנחלים לפלוש לאדמותיהם הפרטיות של תושבי עין יברוד וסלואד, שלא נכללו בשטח שהופקע.

הפלישה לשטחיהם הפרטיים של תושבי הכפרים הסמוכים הלכה והתגברה במהלך שנות ה-80. בתצלום אוויר משנת 1990 ניתן לראות כבר כי עשרות בתים ומערכת כבישים נבנו מחוץ לשטח המופקע.

המהלך של השתלטות על אדמות הכפרים השכנים הלך וצבר תאוצה בשנות ה-90 ובמיוחד לאחר סלילתו של כביש עוקף רמאללה (כביש מספר 60) כתוצאה מהסכמי אוסלו. כביש זה הפך בהדרגה בפועל לגבולה המערבי של ההתנחלות עפרה. במקביל, בשלהי שנות ה-90 הוקם המאחז עמונה שתפקידו היה "למתוח" את גבולותיה של ההתנחלות מזרחה.

בעזרת מערכת כבישים שנפרצה באופן פיראטי, גידור לא חוקי, מאחזים שהוקמו מדרום להתנחלות (שחלקם פונו עם השנים), והשתלטויות חקלאיות נרחבות, התאפשר להם להשיג שליטה כמעט הרמטית (מעט מאוד פלסטינים נכנסים לשטח זה מפעם לפעם בתיאום עם הצבא ולעיתים נדירות ביותר) על שטח שגודלו כיום למעלה מ-4,700 דונם אשר רובו ככולו בבעלות פרטית פלסטינית.

פינוי המאחז עמונה, יהיה אם כן תיקון מאוחר מאוחר ומצומצם מאוד של מפעל גזל ונישול עצום מימדים עליו מנצחים מתנחלי עפרה בסיוע המדינה מזה כ-40 שנה.