עידוד הגירה

השנה החולפת הפכה את הסכסוך ישראלי-פלסטיני לרצחני יותר מכפי שהיה אי פעם. השנה שהחלה עם הטבח שערך חמאס ביישובי מערב הנגב, נמשכה עם הריגתם ופציעתם של עשרות אלפי עזתים, רבים מהם ילדים, נשים וישישים. אלא שבתוך אוקיינוס היגון והסבל המקומי ישנם אנשים רבים בימין הפונדמנטליסטי הישראלי ולצידם לא מעט מחבריהם ושותפיהם לדרך - פונדמנטליסטים בעולם המוסלמי, שחווים אופוריה. 

אין סוף ביטויים ניתנו לבוננזה האוטופית הזו במהלך השנה האחרונה: בראשית נובמבר תועד הרב של חטיבת הנח"ל עמיחי פרידמן, אומר שחודש אוקטובר 2023 היה "החודש הכי שמח בחיים שלי". חודשים ספורים לאחר מכן שרת "ההתיישבות והמשימות הלאומיות", אורית סטרוק, סיפרה לתושבים במאחז האלים והמבודד אביגיל, שהיא חיה "בתקופה של נס". הם מן הסתם הסכימו איתה.

מבין שלל חברי ארגוני הימין המתנחל האלים, שהשנה החולפת היתה מהנפלאות בחייהם, נראה שחברי הארגון הפונדמנטליסטי ופורע החוק 'נחלה' מכייפים במיוחד. ה-7 באוקטובר הוא הזדמנות שאלוהים העניק להם להקים מחדש התנחלויות ברצועת עזה. אלא שהפעם בניגוד לסיבוב הקודם, הם לא רוצים להתעסק עם אפרטהייד וכל מיני שטויות מהסוג הזה. הם רוצים פשוט לגרש מאות אלפי או עדיף מיליוני פלסטינים מרצועת עזה. סליחה, מי אמר לגרש? הם רוצים "לעודד הגירה".

מאז הקמתו צבר הארגון לא מעט ניסיון בתחום "עידוד ההגירה". בשלב זה מדובר ב"עידוד הגירה" נקודתי מאזורים בהם הוקמו מאחזים לא חוקיים, מהאלימים ביותר בגדה המערבית. הנה כמה דוגמאות שעל חלקן קראתם כאן בעבר:

המאחז הוותיק ביותר שהארגון הפונדמנטליסטי נוטל עליו קרדיט, הוא 'מעוז אסתר', הממוקם כחצי קילומטר מצפון להתנחלות המבודדת והאלימה 'כוכב השחר'. מהמאחז שיושב על קרקעות בבעלות פרטית של תושבי הכפר הפלסטיני כפר מאלכ, יצאו חלק מההתקפות הפראיות על קהילת הרועים עין סמיה אשר תושביה גורשו בקיץ 2023. אוייש, סליחה שוב, שתושביה עודדו להגר בקיץ 2023.

המאחז הגדול ביותר, שהוא גם ההצלחה הגדולה ביותר של הארגון פורע החוק הזה, הוא ללא ספק 'אביתר' - המאחז שהוקם על ג'בל סביח מדרום לכפר ביתא במאי 2021. המאחז שממשלת ישראל המושחתת והגזענית החליטה לאחרונה "להכשיר", עולה שוב ושוב לכותרות, בשל הריגתם הפושעת של מפגינים פלסטינים (ולאחרונה אף מפגינה אמריקאית ממוצא תורכי) על ידי הצבא, בעת שהפגינו נגד הקמתו. אף לא אחד מההרוגים במקום היה קרוב לסכן את חייו של אף חייל או מתנחל ולכן אפשר לראות את ההרג השיטתי הזה כעוד סוג של "עידוד הגירה". על הקמת מאחז אביתר אפשר לקרוא כאן. 

שני מאחזים נוספים שהארגון היה מעורב בהקמתם או במחאות על "ניסיונות" מגוחכים לפנותם, מככבים בראש ליגת אלימות המתנחלים בשנים האחרונות. מדובר במאחזים 'רמת מגרון' ו'עוז ציון', שהוקמו משני צידי הכפר הפלסטיני בורקא בנפת רמאללה. שני המאחזים הללו יושבים במכוון על עשרות חלקות בבעלות פלסטינים מהכפרים בורקא, דיר דבואן וביתין ומונעים גישה לאלפי דונם של אדמות חקלאות ומרעה (פוסט שלנו על האלימות היוצאת משני המאחזים הללו אפשר לקרוא כאן). 

מאחז נוסף באותו אזור שאת הקמתו יזמה 'נחלה', נקרא 'יחיש ציון'. המאחז הוקם למעשה בשנה החולפת, יושב גם הוא על אדמות בבעלות פרטית שנבזזו על ידי מתנחלים, ממזרח להתנחלות האלימה והמבודדת פסגות. במקרה זה מדובר באדמות השייכות לתושבי העיירה אל בירה.

עוד מאחז עליו טרם כתבנו כאן עד כה, שמאז הקמתו לפני כשנתיים הולך ומפלס את דרכו לצמרת מוקדי טרור המתנחלים, הוא 'נחלת צבי'. המאחז הוקם כקילומטר מדרום מערב להתנחלות המבודדת והאלימה מעלה מכמש. שיטת הפעולה שם היתה קצת שונה מאשר במאחזים אחרים של 'נחלה' באזור רמאללה: מבני המאחז בנויים במכוון על חלקה שנרשמה בטאבו כאדמת מדינה, אבל הדרך שנפרצה במקום לפני מספר חודשים על מנת לחבר ישירות את המאחז עם מעלה מכמש, חוצה שטחים חקלאיים בבעלות תושבי דיר דבואן שגורשו מהמקום. בשנה האחרונה, אלימות תושבי המאחז ממוקדת בניסיון לגרש את קהילת הרועים הבדואית שמתגוררת בסמוך לכפר מח'מאס, תוך השתלטות על אלפי דונם שנמצאים בין הכפר ובין ההתנחלות.

דניאלה וייס, מי שנחשבת ל"רוח החיה" מאחורי 'נחלה', אשר זכתה ביוני האחרון להיכלל ברשימת הסקנציות של ממשלת קנדה, מקפידה מזה שנים למקם את עצמה מימין לממסד המתנחלי. את גישתה לסוגיית ההתנחלויות היא שטחה לפני כשנתיים וחצי בעלון הימין הקיצוני, 'עולם קטן': "המציאות המדינית והערכית היום היא שהתכתיבים של ארצות הברית ושל האיחוד האירופי, של השמאל ושל הערבים מתקבלים בממשלת ישראל כנתון שאין לערער עליו. מטרת התוכנית היא לשנות את הגישה הבסיסית של ממשלת ישראל בלי קשר לשאלה מי יעמוד בראשה, ממדיניות שכפופה לתכתיבי גורמים זרים למדיניות שיוזמת התיישבות בכל חלקי הארץ".

עם כל הצער הכרוך בכך, יש להודות כי בזמן שחלף מאז, הפער שבין חזון העוועים של וויס ובין המציאות הפוליטית השוררת כאן, צומצם באופן ניכר.