מקסים לופטקין - שוטר צבאי

לפני כשבוע הוקם מאחז חדש על אדמות הכפר ד'הרייה בדרום מערב הר חברון. המאחז הוא שלוחה של מאחז שהוקם לפני למעלה משנתיים במרחק של למעלה מקילומטר צפון מזרחית לשם.

המאחז הוקם כמה מאות מטרים מערבית להתנחלות בית זה אנחנו -שמעה, שכ-350 תושביה זכו לקבל מממשלת ישראל למעלה מ-7,000 דונם של אדמות שנבזזו מתושבי ד'הרייה וכפרי הבת ההיסטוריים (ח'רבות) שמקיפים אותה. מכיון ש-7,000 דונם זה יותר משטח השיפוט למשל של אור יהודה שבה חיים למעלה מ-37 אלף תושבים או מזה של מבשרת ציון שבה חיים כ-25 אלף תושבים, מטבע הדברים יש הרבה שטח פתוח שצריך להבטיח שהתושבים ההיסטוריים של האזור, כלומר הפלסטינים, לא יעשו בו חלילה שימוש. בשביל זה בדיוק מקימים מאחזי רועים ומייבאים מתנחלים אלימים שתפקידם הוא לגרש פלסטינים מהאדמות הללו.

אבל גם למתנחל הנחוש והאלים מהמאחז הסמוך קשה להשתלט על שטח כה גדול ולכן הוא הגיע עם חבר מתנדב – חייל בשירות סדיר, לבוא עם הנשק הצבאי שניתן לו, על מנת לעזור לו לאיים על בעלי הקרקעות הפלסטינים שבאו למקום על מנת לתעד ולמחות על אשר נעשה באדמותיהם. זכרו רק לפתוח רמקולים כאשר אתם מקליקים על הקישור לסרטון, בו מתועד המפגש של המתנחל וחברו המתנדב, שהגיע עם כפכפים ובגדים אזרחיים, עם פלסטיני שיכול מן הסתם להיות הסבא שלו.

הנה כמה היילייטס מהמפגש:

"אתה יודע מי אני? אתה יודע מי אני? אני יראה לך בדיוק מי אני. תקשיב טוב. אני שוטר צבאי. הנה משטרה צבאית, רואה?... אני יכול לחייב אותך להביא לי תסריח." (אישור בערבית כ.נ)

אגב, לידיעת צה"ל - צבא ההגנה לישראל, לשוטר הצבאי המתנדב קוראים מקסים לופטקין וכדאי שהמפקדים שלו יזמינו אותו בהקדם לבירור דחוף לגבי האופן שבו הוא משתמש בסמכויות שאין לו ובנשק הצבאי שיש לו. השוטר לופטקין כמובן לא לבד. במהלך השנים תועדו אין ספור מקרים של מתנחלים - חיילים בחופשה משירות סדיר או מילואים שעושים שימוש פושע ולא פעם קטלני נגד פלסטינים, בהקשרים דומים מאוד.

דקות ספורות לאחר המפגש עם לופטקין הגיעו מהמאחז הסמוך עוד שני חברים רכובים על אופנוע, אחד מהם לבוש מדים וחמוש בנשק אישי אף הוא. רק שהוא בניגוד ללופטקין הדברן, ניסה להסתיר את הזהות שלו (קישור לסרטון).

לא מזמן העלנו כאן פוסט על חייל מתנדב נוסף בשם אל רועי ברגמן, שבא לעזור לחברים שלו באחד ממאחזי הטרור הקשים של הגדה המערבית - החווה של צבי בר יוסף. החייל ברגמן כבר היה בשלב מתקדם יותר של תיאור הפנטזיות האלימות שלו, שאותן הוא שיתף בנדיבות עם תושבי הכפר דיר נד'אם שאותם הוא התנדב להגיע לגרש עם נשק צה"לי שהופקד בידיו.

להפקרות המתמשכת הזו אחראי גוף אחד שקוראים לו צבא הגנה לישראל.