מה קורה באיזור העוג'א - פוסט שני בסדרה

אנו ממשיכים היום עם הפוסט השני בסדרה שעוסק בטרור המתנחלים והצבא שמכה באזור העוג'א: תקופת ההתנחלות

העובדה שאזור העוג'א עשיר במים, משכה אליו לאורך הדורות קהילות רועים שנזקקו לגישה חופשית למים. כך בין היתר הגיעו בני מספר קהילות בדואיות שמקורן בנגב, לאחר שישראל גרשה אותם לשטחי גדה המערבית לאחר 1948. כמו קהילות בדואיות נוספות בגדה המערבית, גם ראס עין אל עוג'א נוצרה בהוראת הצבא שרצה לרכז את הבדואים וקהילות רועים חצי נוודיות במקום אחד. זו הסיבה שהיישוב בנוי ממספר ריכוזים נפרדים אשר בכל אחד מהם מתגוררת קבוצה נבדלת. על אף זאת, ראס עין אל עוג'א ממוקם בשטח C וכמו כמעט כל הישובים הפלסטינים בשטח C, מעמדו מעולם לא הוסדר על ידי משטר האפרטהייד. זה מה שהופך אותו למטרה להתנכלויות של המתנחלים שמשתוקקים להעיף פלסטינים מהאזור ובפרט את הבדואים שחיים שם לאורך כל השנה. 

על מנת להבין מי הם אותם מתנחלים באזור ראס עין אל עוג'א, עלינו לחזור 54 שנים אחורה: בשל חשיבות האזור כמקור מים, כבר בשנת 1970 הוקמה ממזרח למיפתח ואדי אל עוג'א היאחזות נח"ל. מספר שנים לאחר מכן אוזרחה ההיאחזות והיום היא מוכרת  כהתנחלות המבודדת ייט"ב. התנחלות ייט"ב הוקמה כקיבוץ ונקראה על שם יצחק טבנקין (ייט"ב = יד יצחק טבנקין), אחד ממנהיגי ההתנועה הקיבוצית, שתמך בהקמת התנחלויות בגדה המערבית אחרי 1967. 

ואם קיבוץ, אז צריך אדמות, לא? לשם כך ישראל בזזה מאות דונם של אדמות חקלאיות במישור שנמצא מדרום לקיבוץ והעבירה אותן לקיבוצניקים, המתנחלים החדשים. אגב, חלק מהאדמות שנבזזו הן בבעלות הוקף האיסלאמי (שככל הידוע לנו לא עשה דבר על מנת להגן על אדמותיו) וחלקן בבעלות פרטית של תושבי ח'רבת אל עוג'א, הישוב הפלסטיני שיושב מספר קילומטרים ממזרח להתנחלות ייט"ב (לא לבלבל עם ראס עין אל עוג'א). כאן כתבה בעיתון 'הארץ' על ביזת אדמות הוקף באזור זה.

בסוף שנות ה-80 הקיבוץ התפרק וננטש על ידי תושביו. שנים ספורות חלפו ובראשית שנות ה-90 ההתנחלות הוקמה מחדש, אבל הפעם כמושב שיתופי, שהתבסס על מהגרים מברית המועצות. גם בגלגולה החדש, החקלאות במקום לא היתה הצלחה גדולה. תצלומי אוויר מלמדים שכבר בסוף שנות ה-90 השטחים החקלאיים שנבזזו והועברו למתנחלים לא היו מעובדים. למעשה, מזה שנים שכבר אין חקלאים בהתנחלות ייט"ב.

בסוף שנות ה-70 קמה, כ-8 קילומטרים מערבה משם, ההתנחלות נוספת, מבודדת ואולטרה אלימה בשם כוכב השחר, אשר מזה עשרות שנים היא אחד ממוקדי טרור המתנחלים הקשים ביותר בגדה. מה שהפך את התנחלות כוכב השחר לפיגוע טרור מתמשך ומתפשט, הוא מערכת מאחזים שהוקמו החל משנות ה-90 ברדיוס הולך וגדל סביב ההתנחלות. מאחזים שכיום מגיעים עד למעלה מ-10 קילומטרים בקו אוויר מההתנחלות עצמה. 

לאחר עשורים שתושבי ההתנחלות והמאחזים הללו השמידו באופן שיטתי את החקלאות הפלסטינית סביב הכפרים כפר מלכ ודיר ג'ריר ממזרח לרמאללה, הם התפנו לפזר את האלימות הגזענית שלהם באזורים נוספים. אחד מהם הוא אזור העוג'א.