לפני כחמישה חודשים (4.5.2022), שלושה שופטי בג"צ התירו לצבא לגרש את אוכלוסיית תריסר הכפרים הנמצאים באזור מסאפר יטא, אזור שחלקו הוכרז לראשונה בסוף שנת 1971, כ"שטח אש 918". מדובר בכ-1,500-2000 תושבים שחיים בכפרי הרועים הללו, שמאז פרסום פסק הדין, הצבא ממרר את חייהם, שגם לפני כן היו רחוקים מלהיות קלים. מה זה ממרר את חייהם? -מציב מחסומים וגדרות בדרכי הגישה לאזור ובין הכפרים אשר בתוך שטח האש. -מעכב באופן סדרתי תושבים, לעיתים במשך שעות ארוכות, בטענה שהם נמצאים ב"שטח צבאי סגור". -מחרים כלי רכב ומאלץ אנשים ללכת ברגל שעות לשם כל סידור או קנייה. -עורך אימונים, חלקם באש חיה, בתוך שטחי חקלאות ומרעה ובסמיכות מסוכנת לבתים. -מונע גישה מארגוני סיוע שמספקים לתושבים שירותים חיוניים. כל זאת, בנוסף לתמהיל הרעיל השורר במקום מזה עשרות שנים, שהולך ומתעצם בחודשים האחרונים. שמבוסס על שילוב בין אלימות של המנהל האזרחי והצבא שהורסים בצורה שיטתית מבנים ותשתיות במקום + אלימות של מתנחלים גזענים ואלימים במיוחד. מדובר באלימות, שקצה הקרחון שלה בצבץ לא מזמן, כאשר מתנחלים חמושים באלות ובנשק חם, הגיעו ממאחז חוות מעון לתקוף פלסטיני תושב הכפר א-תואנה על אדמתו. תקיפה שהסתיימה כזכור, כאשר אחד המתנחלים התוקפים (רעול פנים חמוש באלת ברזל) מאושפז עם פגיעת ראש. והפלסטיני שהותקף, עצור עם שתי ידיים שבורות (קישור לפוסט שהעלנו כאן על המקרה: http://bit.ly/3OPaiBi). לפני מספר חודשים הצבא הודיע על כוונתו "לתפוס" באופן "זמני" שטח שנמצא בפינה הדרום מערבית של שטח אש 918. זאת, לשם פריצת וסלילת "כביש בטחון" באורך של כשלושה קילומטרים, שתפקידו על פי הצבא "למנוע כניסה לא חוקית לשטח ישראל". אלא שתוואי הכביש מלמד שלא מדובר בכביש שיחצוץ בין הגדה המערבית וישראל, אלא בין ג'נבא, הכפר הגדול ביותר בתוך שטח אש 918 ובין העיירה יטא שתושבי ג'נבא תלויים ביכולתם להגיע אליה ביום-יום לצורך עבודה, קניות ולימודים. לפני מספר שבועות, בג"צ דחה גם את העתירה שהוגשה נגד בניית כביש זה, והצבא החל מייד בעבודות לפריצת הכביש. בחלוף קרוב לשבעה חודשים, מאז שבג"צ התיר לצבא לגרש את תושבי האזור, ניתן לסכם ולומר כי גירוש מאסיבי של האוכלוסייה הפלסטינית מהכפרים בתוך שטח אש 918, לא קרה עד כה. מה שכן קרה בחודשים הללו, הוא שהצבא והמנהל האזרחי בסיוע המתנחלים, פצחו בסדרה של פעולות שמטרתם המשולבת ברורה: לגרש את תושביו הפלסטינים של אזור מסאפר יטא מאדמותיהם, באמצעות מירור חייהם ביום-יום. היום אנו מעלים מפה של אזור מסאפר יטא, שעליה מסומנת מערכת החסימות והמחסומים שנוספו באזור זה בחודשים האחרונים. השאלה שמרחפת מעל כל מה שקורה באזור זה בשנים האחרונות ובחודשים האחרונים בפרט, היא מדוע כה חשוב לצבא להפוך את חיי התושבים הפלסטינים דווקא באזור מסאפר יטא לבלתי נסבלים? תשובה לכך ניתנה על ידי לא אחר מאשר אריאל שרון בהיותו שר החקלאות בממשלת בגין הראשונה. בישיבה של ועדת השרים לענייני התיישבות שהתקיימה ב-20.11.1979, אמר שרון: "קיימת תופעה, שנמשכת כבר כמה שנים, של התחברות פיזית של אוכלוסיית הנגב הערבית עם ערביי הר חברון. נוצר מצב שהגבול מעמיק לתוך שטחנו... אנו חייבים במהירות ליצור רצועת חיץ התיישבותית, שתבדיל ותפריד בין הר חברון לבין היישוב היהודי בנגב".
לידיעה באתר החדשות שיחה מקומית, שם פורסמו דברי שרון לראשונה - http://bit.ly/3iijAJH
למפה האינטראקטיבית - http://bit.ly/3FdWNYk
Comments