הקצאת המים של דליה הר סיני

ביום רביעי (19.10) העלנו כאן פוסט שעוסק בהקצאות המים שרשות המים מעניקה למתנחלים מפרי חוק. מדובר בכמויות מים אדירות שמועברות מדי שנה לאותם מתנחלים, שבלעדיהן הם לעולם לא היו יכולים להשתלט על עשרות אלפי דונם, או להקים מאחזים בלתי חוקיים שמשפריצים סביבם אלימות גזענית. בפוסט הקודם סיפרנו כאן על האדון צבי סטרוק, תושב מאחז אש קודש. היום נרחיק דרומה על מנת לספר על הגברת דליה הר סיני מההתנחלות האלימה והמבודדת סוסיא בדרום הר חברון.

פוסט שלישי בסדרה

בחודש יולי האחרון מלאו 21 שנים למותו של יאיר הר סיני. לציון האירוע מצאו לנכון בעיתון המתנחלים מקור ראשון, לפרסם ראיון ממוחזר עם אלמנתו דליה הר סיני, שכותרו: "התוכנית של דליה הר-סיני לנצח את הפשיעה החקלאית". קראנו את הראיון ו"תוכנית לנצח את הפשיעה החקלאית" לא מצאנו בו. מה שכן מצאנו, זה הרבה מלל סרק וסיסמאות נבובות על "ארצישראל" + אמירה אחת כנה שאותה הר סיני כבר שיתפה בראיון קודם שפורסם באותו עיתון בשנת 2016: "יאיר היה יוצא בכל יום עם העדר למרעה מסביב לסוסיא, ולאט-לאט הערבים נסוגו אחורה. בתהליך של 17 שנה, בהדרגתיות, הגענו למציאות שאין לה אח ורע ביהודה ושומרון, עם עשרת אלפים דונם של מרעה וגידולים".

יאיר הר סיני, בניגוד לדברי אלמנתו, אומנם לא השתלט בעצמו על 10,000 דונם וגם לא על שטח קרוב בגודלו לכך. אבל כשמנקים את דברי הרהב וההתפארות הריקים, שוכנת אמת אחת פשוטה שאומתה גם במשפט שנערך בבית המשפט הצבאי לאדם שהורשע ברציחתו: הר סיני נרצח כנקמה על תקיפות נגד רועי צאן פלסטינים מאדמותיהם שנעשו על ידו בסיוע חיילים (הראיון עם דליה הר סיני משנת 2016 - https://bit.ly/3qN2jr5).

לאחר מותו של בעלה, המשיכה דליה הר סיני לנצח על מפעל הנישול המשפחתי. היא השתלטה על אדמות חקלאיות ואדמות מרעה של תושבי האזור הפלסטינים, לאחר שהללו גורשו מהן באלימות. בשלב מסוים, היא אף סייעה למתנחל אחר באזור, להשתלט על אדמות חקלאיות שעליהן נטע כרם ענבים.

דליה הר סיני לא עשתה את כל זה לבד כמובן. היא עשתה זאת בין היתר באמצעות סיוע נדיב של החטיבה להתיישבות שהעניקה לה בשתי הזדמנויות שונות (בשנים 2002 ו 2005) הלוואות, או אולי מענקים, לקניית רכב וציוד ליצור קמח. איזה עוד גוף נחלץ לסייע להר סיני להשתלט על אדמות? 'רשות המים' כמובן שהחל לכל המאוחר משנת 2013, העניקה להר סיני הקצאת מים שנתית שבלעדיה מפעל הגזל המשפחתי, היה נותר מן הסתם מצומצם הרבה יותר.