היום מתפרסם דו"ח חדש שכתבנו יחד עם ארגון 'חקל'

היום אנו מפרסמים את הדו"ח החדש שלנו "צרכי ציבור צווי הפקעה צבאיים בגדה המערבית בשנים 1967-2022".

מסמך זה הוא הראשון שמוקדש לבחינת צווי ההפקעה ל"צרכי ציבור" שהוציא הצבא הישראלי בגדה המערבית מאז יוני 1967 – 313 במספר, על שטח כולל של כ-74,000 דונם. סמכותה של ישראל להפקיע אדמות לצרכי ציבור בגדה המערבית יונקת מתקנה 43 לתקנות האג, המחייבת אותה, כמעצמה כובשת, להבטיח את הסדר והחיים הציבוריים בשטח הכבוש. בפועל, צווים אלו הוצאו בהתבסס על חוק האדמות הירדני משנת 1953, שישראל, כמעצמה כובשת, מחויבת לכבד. צווי הפקעה הם לרוב צווים קבועים שנוטלים את הבעלות על הקרקע המופקעת מבעליה ומעבירים אותה למדינה בתמורה לפיצוי כספי. במקביל למנגנון ההפקעה, ישראל משתמשת במנגנונים משפטיים נוספים כדי להעביר אדמות בגדה המערבית, מבעליהן הפלסטינים לידי המדינה ומשם, לעתים קרובות, לידי מתנחלים. החשובים שבהם, הם "צווי תפיסה" לצרכי בטחון, אשר המדינה טוענת כי הם זמניים בשל אופיים הבטחוני, ומנגנון ההכרזה על "אדמות מדינה", המבוסס על פרשנות ישראלית לחוק הקרקעות העות'מאני משנת 1858. דו"ח זה עוסק רק בצווי ההפקעה לצרכי ציבור. נקודת המוצא של מסמך זה היא שכלל ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית אינן חוקיות, שכן הן מפרות את האיסור החל על מעצמה כובשת להעביר את תושביה לשטח הכבוש. איסור זה נובע בראש ובראשונה מתוך ההבנה כי העברתה של אוכלוסייה אזרחית, מייצרת בהכרח ניגוד אינטרסים בין חובת המעצמה הכובשת לדאוג לאוכלוסייה המקומית הנתונה למשטר צבאי ובין רצונה לדאוג לאינטרסים של אוכלוסיית המתנחלים בשטח הכבוש. מסמך זה מלמד כי התנגשות זו באה לידי ביטוי מובהק בשיקולים שעמדו מאחורי הוצאתם של רבים מצווי ההפקעה. הפסיקה הישראלית (בג"ץ אסכאן) העמידה קריטריון מרכזי לבחינת חוקיותן של הפקעות בגדה המערבית: האם ההפקעה משרתת את צרכיה – או למצער גם את צרכיה – של "האוכלוסייה המקומית", הפלסטינית. במהלך השנים אמנם ניסתה המדינה לטעון כי גם המתנחלים הם חלק מ"האוכלוסייה המקומית" בגדה המערבית, ועל כן גם למילוי צרכיה בלבד, ניתן להפקיע אדמות, אלא שעד כה בג"ץ הסתייג מפרשנות זו. השאלה המרכזית שעמה מתמודד מסמך זה היא אפוא, אם עקרון זה כובד על ידי הצבא במהלך השנים. במילים אחרות, לשם מה ועבור מי הפקיעה ישראל עד כה, רבבות דונמים בגדה המערבית? על מנת לענות על השאלה בדקנו את מטרת כל אחד מצווי ההפקעה, תוך השוואתה לשימוש שנעשה בצו בפועל. להלן הממצאים העיקריים: כמחצית מהצווים, 176 במספר, משמשים את שתי האוכלוסיות. כשליש (115 צווים) משמשים רק את המתנחלים. הקבוצה הקטנה ביותר, המונה 25 צווים, משמשת רק את האוכלוסייה הפלסטינית. נתונים אלו מלמדים שעל אף שבאופן רשמי ישראל מצהירה כי היא מפקיעה קרקעות רק במקרים שבהם גם הפלסטינים נהנים מההפקעה, בפועל חלק ניכר מאוד מהצווים משמש ישראלים בלבד, בניגוד לפסק דין בבג"ץ אסכאן. כאשר מחלקים את השטח המופקע על פי אותו מפתח, עולים סימני שאלה גדולים אף יותר: מעט פחות ממחצית מהשטח (36,398 דונם) הופקע לצרכי מתנחלים או משמש אותם בפועל. שטח גדול מעט יותר (37,571 דונם) הופקע לצרכי שתי האוכלוסיות או משמש אותן בפועל. עוד עולה, כי השטח שהופקע עבור הפלסטינים או משמש אותם בפועל באופן בלעדי, עומד על 1,532 דונם, דהיינו רק כ-2% מכלל השטח שהופקע. המידע שנמסר לנו מהמנהל האזרחי, שעל בסיסו נכתב מסמך זה, כולל פירוט של מטרת העל ("מהות") של הצווים. בדיקת מטרות העל של הצווים מעלה את ההתפלגות הבאה: הן מבחינת מספר הצווים (142) והן מבחינת שטחם (31,613 דונם), קבוצת הצווים שהוצאו עבור כבישים היא הגדולה ביותר. בקבוצת הצווים השנייה מבחינת שטח, נכללים אלה שהוצאו לשם הקמת והרחבת ההתנחלויות מעלה אדומים, עופרה והר גילה. אף שמדובר בארבעה צווים בלבד, שטחם עומד על כ-30,700 דונם. הצווים מהקבוצה השלישית בגודלה הוצאו לשם דרכי גישה להתנחלויות, שחלקן משמשות גם כפרים פלסטיניים. מדובר ב-52 צווים על שטח של 6,414 דונם. זווית נוספת ממנה ניתן לבחון את תכליתם של צווי ההפקעה, היא שנת הוצאתם. במהלך כהונת שלוש ממשלות הליכוד הראשונות (1977-1984), הוצאו 179 צווים או כ-56% מסך צווי ההפקעה שהוצאו עד היום. זאת לעומת 18 צווי הפקעה שהוצאו במהלך עשור כהונת ממשלות העבודה, שבמהלכו הוקמו 30 ההתנחלויות הראשונות. הנסיקה במספר צווי ההפקעה בשנים שלאחר המהפך, משקפת את השינויים שחלו במדיניות ההתנחלויות הישראלית. ואכן, באותן שבע שנים הוקמו למעלה מ-70 התנחלויות חדשות. גידול חד זה חייב הפקעת אדמות מסיבית, בעיקר לשם סלילת כבישי גישה, ובמקרים מסוימים גם על מנת לשדרג את מערכת הכבישים, ששימשה הן את המתנחלים והן את האוכלוסייה הפלסטינית. במהלך 33 השנים בין 1985-2018, הוצאו לעומת זאת, 88 צווי הפקעה בלבד. משנת 2019 חלה שוב עליה במספר הצווים: עד 2022 הוצאו 28 צווים. עלייה זו משקפת את השינוי שחל בשנים האחרונות ביחסה של ישראל לגדה המערבית, שבא לידי ביטוי בין היתר בהתחזקות הקריאות לספח רשמית חלקים גדולים ממנה. לידיעה בעיתון 'הארץ' על הדו"ח - https://bit.ly/43Vi3Mf לדו"ח המלא באתר שלנו - https://bit.ly/3qCXyp7