הגירוש הגדול מזה שנים

ב-3 לנובמבר היום בו התקיימו הבחירות בארה"ב, ישראל החריבה את כפר הרועים ח'רבת חומסה בצפון מזרח הגדה המערבית. ארגון בצלם דיווח בעקבות זאת כי:

" 74 בני אדם, בהם 41 ילדים, נותרו ללא קורת גג בגשם וברוח. מעשי ההרס נמשכו עד השעה 16:00. הכוחות הרסו 18 אוהלים וצריפים מגורים, 29 אוהלים וצריפים ששימשו כדירי צאן, שלושה צריפים ששימשו כמחסנים, תשעה אוהלים ששימשו כמטבחים, 10 מבני שירותים ניידים, 2 לוחות סולאריים, 23 מכלי מים, 10 מכלאות צאן וכן שקתות ואבוסים לצאן. בנוסף הכוחות השחיתו יותר מ-30 טון של מספוא ומים לצאן והחרימו כלי-רכב ושני טרקטורים בבעלות שלושה תושבים." (https://bit.ly/35kOOa6)

מדובר בפעולת ההריסה הנרחבת והברוטלית ביותר שישראל ביצעה בשנים האחרונות בגדה המערבית. אז היום נדבר על ח'רבת חומסה. ח'רבת חומסה הוא כפר רועים שמוצא תושביו מהכפר הפלסטיני טמון שנמצא כ10 קמ' צפון מערבה. אדמות הכפר טמון משתרעות על למעלה מ-94 אלף דונם והן מגיעות עד בקעת הירדן. בגדה המערבית ישנם עוד עשרות קהילות רועים דומות, רובן נמצאות בשטחים הפתוחים שממזרח לכפרים הפלסטינים השוכנים על גב ההר.

באוגוסט 1967, חודשים ספורים לאחר שישראל כבשה את הגדה המערבית, היא הכריזה על מאות אלפי דונם שנמצאים ממזרח לכפרים הפלסטינים על גב ההר, כ"שטחי אש" ואסרה על פלסטינים להכנס אליהם. ברור כי בשלב זה מערך האימונים של הצבא לא היה עדיין כלל בגדה המערבית, ולסגירת השטחים הללו לא יכל היה להיות באותה עת, כל קשר לצרכי האימונים של הצבא. למה הם נסגרו אם כן? מכיון שישראל רצתה למנוע או למצער לצמצם, את כניסתם של פלסטינים לשטחים גדולים בגדה המערבית ובעיקר לאזור בקעת הירדן שגובל עם ממלכת ירדן שממנה ישראל כבשה את הגדה המערבית.

מאות אלפי הדונם שהוכרזו כשטחים צבאיים סגורים בשל ההכרזה עליהם כ"שטחי אש", היו אזורי החקלאות והמרעה של עשרות כפרים ועשרות קהילות רועים פלסטיניות השייכות לאותם כפרים, ביניהן גם ח'רבת חומסה. כך קרה שתושביהם של אותם כפרים וקהילות רועים הפכו בן יום לדיירים לא חוקיים בכפריהם. אבל בזה לא היה די מבחינת ישראל: בשנות ה-70 ישראל הקימה באזור בו נמצאת ח'רבת חומסה ועוד מספר קהילות רועים שמקורן בטמון, שתי התנחלויות: התנחלות בקעות בשנת 1972 והתנחלות רועי בשנת 1976. לשם הקמת שתי ההתנחלויות הללו ישראל בזזה באמתלות בטחוניות מתושבי האזור כ-5,000 דונם, אשר למעלה מ-4,200 מהם בבעלות פרטית של תושבים פלסטינים.

תצלומי אוויר שצולמו בין השנים 1980 - 2002 מלמדים שתושבי ח'רבת חומסה לא עזבו את האזור על אף הכרזתו כשטח אש. הם המשיכו להתגורר באזור עד לשנים הראשונות של האינתפאד'ה השנייה, ואז בשל מדיניות הסגירה והבידול האגרסיבית שישראל הפעילה בין בקעת הירדן ובין שאר הגדה המערבית, הם נאלצו לעזוב את האזור, שכן דרכי הגישה שלהם לכפרים ממערב להם נחסמו. חלפו 8-9 שנים וקהילת הרועים במקום החלה להשתקם בהדרגה עם הקלת הסגר על בקעת הירדן עד להסרתו הסופית בסוף שנת 2012.

אבל לצבא והמנהל האזרחי לא התאים שתושבי חומסה יחזרו לאחר כמעט עשור של העדרות להתגורר במקום בו הם התגוררו דורות לפני שישראל הגיעה לאזור. ולכן המנהל האזרחי החל להוציא צווי הריסה כנגד האוהלים ומבני המגורים המאולתרים של תושבי המקום. אחרי הכל המרחב הפתוח בגדה המערבית ובמיוחד זה שבבקעת הירדן, שמור כידוע רק לישראלים. שבוע שעבר נרשם עוד פרק במלחמת הנישול והגירוש שישראל מנהלת כנגד האוכלוסייה הפלסטינית האזרחית בגדה המערבית.

הודעת צהל על הסרת ההגבלות: https://bit.ly/35gQMbB