דיזיין סיטי - "לאס וגאס של המזרח התיכון"

"המתחם הזה יהיה לאס וגאס לא רק של ישראל אלא של המזרח התיכון כולו, ואין לי ספק – אף אחד לא ישאר אדיש אליו" (פנינה רווח, סמנכ"לית שיווק לכלכליסט, 12.3.2019 - https://bit.ly/2Rq1zvC).

התגלגלה אלינו השמועה שעומד להיפתח מתחם חדש בשם "דיזיין סיטי" DCITY - דיסיטי באיזור התעשייה מישור אדומים. מאחורי היוזמה עומדת חברה בשם Kass Group, שאנו מכירים פרוייקטים גדולים נוספים שלה בהתנחלויות גבעת זאב ומעלה אדומים.

אז נכנסו לאתר האינטרנט של המקום וקראנו שמדובר בפרויקט שהוא "רווח נקי לכולם" (קישור לאתר- https://bit.ly/3g2WbbY). האמת שזה קצת הפליא אותנו, כי אנחנו מכירים כמה אנשים שדווקא לא הרוויחו מהקמת המקום הזה. ההיפך. הם, כמו הרבה מאוד פלסטינים אחרים שישראל בזזה את אדמותיהם והקימה עליהן התנחלויות, הפסידו הרבה מאוד. אז היום נספר כיצד נגזלו האדמות שעליהן נבנה "דיזיין סיטי".

בראשית אפריל 1975 הפקיעה ישראל שטח עצום שגודלו כ-30 אלף דונם. הקרקעות הופקעו משישה כפרים ממזרח לירושלים: אל-עיזרייה, א-טור, עיסאוויה, אבו דיס, חאן אל-אחמר ונבי מוסא. היתה זו הפעם הראשונה שהממשל הצבאי הישראלי עשה שימוש בצו הפקעה לשם הקמת התנחלות. עד אז ולמעשה עד ראשית שנות ה-80, רוב ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, הוקמו על שטחים שנתפסו "באופן זמני" כביכול ל"צרכי בטחון" (לעניין זה ראו את הדו"ח שלנו 'תפסת מרובה לא תפסת'- https://bit.ly/37sAs8p).

צו הפקעה, בניגוד לצו תפיסה, מפקיע באופן מוחלט וסופי את הבעלות מידי בעלי הקרקע. מדוע אם כן, בחרה ישראל לעשות שימוש בצו הפקעה באופן תקדימי דווקא במקרה של מעלה אדומים? את התשובה לכך ניתן למצוא בדו"ח בצלם משנת 2009, שהוקדש לתיאור הקמת התנחלות מעלה אדומים:

"מלכתחילה, ממשלת ישראל ייעדה אפוא את איזור מעלה אדומים לצורכי הפיתוח של העיר ירושלים. מסיבה זו, נראה כי הממשלה התייחסה אל מעלה אדומים כאל מקרה מיוחד, שהצדיק הפקעה לצמיתות של הקרקע, ולא הסתפקה בצווי תפיסה זמניים, כפי שנעשה אז בשאר ההתנחלויות. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שבניגוד לצווי התפיסה שהוצאו באותה תקופה, אשר חלו על שטחים מצומצמים שיועדו לבניית ההתנחלויות עצמן, במעלה אדומים הופקע שטח עצום בן עשרות אלפי דונמים, אשר בעת ההפקעה לא היו לגביו תוכניות בנייה מגובשות." (קישור לדו"ח 'כרוניקה של סיפוח ידוע מראש'- https://bit.ly/3uEayrd).

ההפקעה נועדה אם כן לשמש כ"איזור תעשייה" של ירושלים והישובים סביבה. אבל כיצד הפך איזור התעשייה להתנחלות מעלה אדומים? נחזור ונצטט מדו"ח בצלם:

"החלטת הממשלה מ-1974 התייחסה להקמת איזור תעשייה לירושלים במישור אדומים, אך קבעה כי ניתן יהיה לבנות שם גם בתי מגורים ל'אנשים אשר תעסוקתם היא באיזור' ולבני משפחותיהם. בפועל, 'מחנה העובדים' שימש כסות להקמת התנחלות, בדומה למה שאירע באותה תקופה בעפרה."

ביולי 1977, שבועות ספורים לאחר הקמתה, ממשלת בגין הראשונה החליטה להכיר בשני "מחנות העבודה הזמניים" במעלה אדומים ובעפרה, כהתנחלויות. מאז חלפו להן כמה עשרות שנים ואדמותיהם של ששת הכפרים הללו שישראל בזזה אוטוטו יהפכו, כמו שהבטיחה סמנכ"לית השיווק של החברה שבונה את המקום, ל"לאס וגאס של המזרח התיכון". כלומר "של המזרח התיכון", בניקוי כל האנשים שאדמותיהם וחייהם שועבדו עבור מפעל ההתנחלויות הישראלי.