גירוש קהילת ראס א-תין

פוסט שישי בסדרה בעקבות הדו"ח שפרסמנו על מאחזי החוות בגדה המערבית, שרבים מהם הפכו למוקדי טרור המתנחלים הקשים ביותר.

אתמול (11.7.2022), פורסמה כתבה ארוכה של עמירה הס בעיתון הארץ שכותרתה הייתה: "במכות ובאיומים, תושבי מאחזי רועים ממזרח לרמאללה, מבריחים פלסטינים מאדמותיהם" (הכתבה המלאה - https://bit.ly/3Iu67rc). הכתבה מתארת את מה שמתרחש בשנים האחרונות, במספר ישובים בדואים מזרחית לרמאללה. באזור זה, יושבים בעיקר בדואים משבט הכעאבנה שגורשו על ידי ישראל מאזור באר שבע סביב 1948. מוקדי האלימות באזור זה הם המאחזים שהוקמו בשנים האחרונות מסביב להתנחלות כוכב השחר, שהפכה בעשורים האחרונים לאחת מההתנחלויות האלימות בגדה המערבית.

חלק ניכר מהכתבה מוקדש לתיאור האירועים בישוב הבדואי ראס א-תין, שבסמוך לו הוקם לפני למעלה משנתיים, מאחז רועים אלים במיוחד שתושביו הגיעו מההתנחלות כוכב השחר. עם הקמת המאחז, החלו תושביו להגביל באמצעות הצקות, איומים ואלימות, את כניסתם של התושבים הבדואים, לאדמות המרעה שבהן הם רעו במשך שנים. מסתבר שזה לא מאוד קשה לגרש בני אדם מעשרות אלפי דונם של שטחי מרעה. כל מה שצריך זה:

1. מתנחלים נטולי רסן, שמוכנים לנקוט באלימות חולנית ומתמשכת כנגד אנשים חסרי מגן.

2. צבא ומשטרה שמחד מגינים על אותם עבריינים, ומעניקים להם יד חופשית להפעיל אלימות כל אימת שמתחשק להם; ומאידך עוצרים פלסטינים למשך ימים, במעצרי שווא, שמשבשים לחלוטין את חייהם וגוזרים עליהם הוצאות עצומות שאין בידם להוציא.

3. המנהל האזרחי שלא חולם כלל לאכוף את החוק ולהרוס כל מבנה לא חוקי שהמתנחלים במקום בונים.

4. תוסיפו לכך ליווי צמוד של גופים מהסוג של המועצות האזוריות בגדה המערבית, 'אמנה' והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, החולשים על תקציבי עתק שזורמים אליהם מהקופה הציבורית, שהנורמות המקובלות אצלם בכל הקשור לשמירה על החוק, מזכירות את אלו המקובלות בעולם התחתון - ותתחילו להבין מול אילו כוחות רשע תושבי ראס א-תין מתמודדים לבדם בשנים האחרונות.

הנה ציטוט מתחילת הכתבה, שממחיש היטב את המציאות בה אותם אנשים מצאו עצמם מאז הקמת מאחז הרועים הזה בסמוך לבתיהם: "בשבע וחצי בערב באו התוקפים לאוהל המגורים של הג'ר ומוסטפא כעאבנה, במאהל המשפחה בראס א־תין שמצפון־מזרח לרמאללה. "ישבנו באוהל, ופתאום הופיעו ארבע מכוניות אזרחיות ואחת צבאית", סיפר מוסטפא. "ירדו מהן כ–15 מתנחלים ועוד ארבעה או חמישה חיילים. נעמדתי בפתח האוהל. יותר ממתנחל אחד תקף אותי. כמה מהם תפסו אותי, אחד הכה אותי באלה ומישהו ריסס את עיניי בגז פלפל. אשתי יצאה, ואחד תקף אותה באלה. לא מכה אחת. חמש. היא התעלפה". זה קרה ב–14 ביוני... מוסטפא הוסע לבית חולים לבדיקת ראשו וכתפו החבולה. לא נמצאו שברים, והפצע בראשו חוטא. הג'ר הובהלה בנפרד לבית החולים ואושפזה לעשרה ימים, לאחר שאובחן אצלה שבר בגולגולת, דימום מוחי ושבר בידה השמאלית. היא עברה שני ניתוחים".

ברוכים הבאים לסדום ועמורה, בחסות ממשלת ישראל וכספי המיסים שלכם.

הדוח ומפת מאחזי הרועים אותם פרסמנו לאחרונה - https://bit.ly/3MZwV37