top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש
תמונת הסופר/תKerem Navot

ברוכים הבאים לאריאל

במהלך חג הסוכות הוקם מאחז חווה על גבעה שנמצאת כ-1.5 קמ' מהכפר הפלסטיני פרח'ה. בכך "זכו" תושבי פרח'ה להיכנס לראשונה לרשימת הכפרים הפלסטינים, שמתנחלים בוזזים בפועל את אדמותיהם.

על התזמון של הקמת המאחז אין צורך להרחיב. מדובר באחד מבין כ-60 מאחזים שהוקמו במהלך השנה האחרונה, שבה התפוררות מוסדות השלטון הישראליים, ובעיקר אלו האמונים על אכיפת החוק בגדה המערבית, נעשית בקצב מואץ שטרם נראה כמותו.


על המיקום של המאחז לעומת זאת, שווה קצת להרחיב: המאחז הוקם על גבעה מבודדת שמוקפת בכרמי זיתים של תושבי הכפרים פרח'ה, ברקין וסלפית. הגבעה חולשת על כביש שנסלל על התוואי של דרך חקלאית קדומה בתוך הואדי מצפון לגבעה, שמחבר בין ברקין וסלפית. שיפוליה הדרומיים של הגבעה עליה הוקם המאחז נושקים לאזור B ואילו כל מה שנמצא מצפון לה הוגדר על פי הסכם אוסלו ב' (משנת 1995) כאזור C. לא קשה אם כן להבין מדוע המתנחלים בחרו להקים את המאחז על הגבעה הזו. שתאפשר להם להשתלט על כל השטח בין הכפרים פרח'ה וברקין ובין אזור התעשייה של ההתנחלות אריאל.


בראשית שנות ה-80 ישראל החלה לבזוז קרקעות באזור זה באמצעות הכרזה עליהן כ"אדמות מדינה". האדמות שנבזזו באזור זה, כ-11.5 אלף דונם בסך הכל, הועברו להתנחלות האלימה והמבודדת אריאל. אלא שכמו בעשרות מקרים נוספים בהם שיטת הביזה היתה הכרזה על "אדמות מדינה", השטחים שנבזזו אינם רציפים. המשמעות היא שעל מנת להגיע ממובלעת אחת שהוכרזה "אדמת מדינה" לשנייה, צריך לפרוץ דרכים באדמות חקלאיות של פלסטינים שלא נבזזו באופן רשמי. זה בדיוק מה שקרה שם. ואכן לאחרונה נפרצה דרך עפר שמובילה מאזור התעשייה של התנחלות אריאל (שנמצא מספר קילומטרים ממערב להתנחלות עצמה) למאחז החדש שנבנה בתוך מובלעת שסופחה לשטח השיפוט של התנחלות אריאל.



זה מאחז החווה השני שהוקם בשיטה זו בתוך שטח השיפוט של ההתנחלות אריאל, שרובו לא בנוי כיום. המאחז הראשון הוקם בשנת 2020, חוות נוף אב"י שמו, הוקם על ידי בני הזוג רפפורט שהגיעו מההתנחלות המבודדת והאלימה שילה, לאחר שנאלצו לפנות מאחז דומה שהקימו ממזרח לשילה, בתוך שטח שהצבא דרש מהם לפנות. החווה של רפפורט אמונה על השתלטות על שטח אשר להערכתנו נע סביב 2,500 דונם ממערב לסלפית.


קשה מאוד להאמין ששני המאחזים הללו, זה של רפפורט משנת 2020 וזה שהוקם בימים האחרונים, הוקמו בלא תיאום ובלא בסיוע של עיריית אריאל. בדיקה מהירה של התקציב השנתי של ההתנחלות אריאל מעלה כי בשנת 2024 ההתנחלות קיבלה מהממשלה (דרך תקציב משרד ההתיישבות) 1.17 מליון ₪ עבור סעיף "סייר קרקעות", שזה למעלה מפי ארבע מהתקציב בשנים 2023 או 2022, אז הוא עמד על 275 אלף ש"ח. גם סעיף המשכורת ל"סייר קרקעות" קפץ בתקציב שנת 2024 ל-350 אלף ש"ח לעומת 150 אלף ש"ח בשנתיים שקדמו לה, אולי מכיון שהעירייה גייסה עוד אדם או שניים לתפקיד.


אנחנו שעוקבים אחרי השיטות המאפיוזיות שבהן ישראל עושה שימוש על מנת להשתלט על קרקעות בגדה המערבית, איננו מופתעים מכלום. לציבור הרחב שהתפתה לחשוב שאריאל היא התנחלות "נורמטיבית" או שאולי היא בכלל לא התנחלות מכיון שהיא "בקונצנזוס", אנו ממליצים לזכור כי אריאל למרות מאמצי פרנסיה לנרמל את קיומה באמצעות "אוניברסיטה", אוכלוסייה חילונית וקניון, היא עוד התנחלות מבודדת ואלימה שעושה שימוש בכספי ציבור שמועברים לה, על מנת לבזוז קרקעות ולגרש פלסטינים משטחים נרחבים מאוד ובכללם כאלו שמעולם לא הוקצו לה באופן רשמי.


כאן תקציב עיריית אריאל

Comments


bottom of page