בקעות ורועי

"ב‏־7 ביולי, בפעם הראשונה מאז 22 בפברואר, חזר המנהל האזרחי הישראלי, בליווי הצבא הישראלי, לקהילת הרועים הפלסטינית חומסה אל־בקייעה שבבקעת הירדן. המנהל האזרחי הרס 27 מבנים ששימשו למגורים ולמחסה לבעלי חיים וכן מכלי מים, תפס חבילות מזון ומבנים מפורקים והותיר את הקהילה ללא מזון ומים. כן תפסו אנשי המנהל האזרחי את כל החפצים האישיים, לרבות מזון, חלב לילדים, בגדים, מוצרי היגיינה וצעצועים. בנוסף, בעלי החיים של אנשי הקהילה נותרו בלא מספוא ומים. 11 משקי בית המונים כ־70 בני אדם, 36 מהם ילדים, נעקרו שוב ומצויים כעת בסכנה מוגברת לעקירה בכפייה". (מתוך דו"ח OCHA מה8.7.2021 https://bit.ly/3klWoJy. אנו ממליצים לקרוא את כל הדו"ח הקצר של OCHA).

הרס קהילת הרועים חומסה הוא הזדמנות לדבר על מה שקורה באזור זה בכלל. ובכן שטח אש 903, בו בוצע ההרס הנוכחי, הוכרז כ"שטח צבאי סגור" יחד עם כל שטחי האש מיריחו ועד גבולה הצפוני של בקעת הירדן, כבר באוגוסט 1967, כאשר מערך האימונים של צה"ל - צבא ההגנה לישראל עדיין כלל לא היה בתוך הגדה המערבית. עובדה זו כשלעצמה, מלמדת על מטרתו המקורית והעיקרית של "שטח אש" ענק זה (80 אלף דונם), שברובו הגדול אין כלל אימונים צבאיים. מדובר במערכת שטחי אש פיקטיבית בעיקרה, שתפקידה הוא להקל על הצבא לגרש קהילות פלסטיניות משטחים נרחבים שנמצאים בין גב ההר ובקעת הירדן. המקרה של קהילת הרועים חומסה הוא ביטוי מובהק של מדיניות זו. את התופעה של הכרזה על שטחים צבאיים סגורים סקרנו בהרחבה בדו"ח שלנו 'גן נעול' שפרסמנו בשנת 2015 (קישור- https://bit.ly/2L9l6xA).

אבל לגירוש של תושבי חומסה, שהוא כאמור חלק מנסיונותיה של ישראל לצמצם את מספר הפלסטינים המתגוררים בבקעת הירדן, ישנו גם צד שני- יהוד האזור. לשם כך ישראל הקימה בשנות ה-70 מצפון ומצפון מערב לחומסה, שתי התנחלויות חקלאיות שכיום מתגוררים בשתיהן כ-350 מתנחלים.

ההתנחלות בקעות הוקמה בשנת 1972 על גבעת טרשית שמסביבה שטחים חקלאיים של תושבי העיירה טמון. לשם הקמת ההתנחלות ישראל גירשה את בעלי הקרקע הפלסטינים משטח של כ-2,500 דונם שרובם הגדול כפי שניתן לראות בתצ"א משנת 1967, היה מעובד היטב עד אז, והעבירה אותו לידי מתנחלים.

חמש שנים מאוחר יותר ישראל פעלה שוב באורח דומה, רק שהפעם זה נעשה באמצעות צו צבאי רשמי. בתאריך 24.4.1977 הצבא הוציא צו תפיסה "זמני" ל"צרכי בטחון" (צו 5/77) לשטח בן למעלה מ-1,900 דונם חקלאיים בבעלות תושבי העיירה טובאס. לאחר גירוש הפלסטינים מהמקום, האדמות הועברו להיאחזות נח"ל בשם בקעות ב', ששנתיים מאוחר יותר אוזרחה והפכה להתנחלות רועי.

תושבי שתי ההתנחלויות הללו יחד מעבדים כיום יחד קרוב ל 3,600 דונם של אדמות חקלאיות משובחות, שנגזלו מבעליהם לפני עשרות שנים (מצורפים תצ"א משנת 1967 ומשנת 2020 של ההתנחלויות הללו).

לסיכום ראוי לזכור: גירוש והרס קהילות פלסטיניות בגדה המערבית הוא תמיד צד אחד של המטבע. את הצד השני תמצאו בהתנחלויות שנמצאות בסמוך. המשולש של חומסה, בקעות ורועי מדגים זאת היטב.