ביום שלישי ה-27 לאפריל, פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח בשם 'הסף נחצה', בו הוא קבע כי ישראל מקיימת משטר אפרטהייד שבשנות ה-70 הוגדר כפשע נגד האנושות.
פוסט שני בסדרה.
מזה שנים, בכל פעם שנטען כנגד ישראל כי היא מקיימת משטר אפרטהייד בשטחים, היא מעלה את הטיעון שמדובר במצב "זמני" וכי עתיד הגדה עשוי להיקבע במסגרת מו"מ שנתקע כמובן בגלל סירובו של הצד הפלסטיני. הסיפור הבא מלמד עד כמה הטיעון הזה הוא מופרך.
בשנת 2004 הוקם מצפון ליריחו מאחז בשם חוות עינות קדם, המוכר גם בשם 'החווה של עומר', עליו כתבנו כאן מספר פעמים בעבר (הנה הפוסט האחרון מאוגוסט 2020). במהלך השנים המאחז הלך וגדל, במקום נבנו עשרות מבנים לא חוקיים והמתנחלים במקום השתלטו באמצעות בנייה ועיבודים חקלאיים על למעלה מ-1000 דונם. בנוסף, בגיבוי צמוד של הצבא, הם מונעים מרועים פלסטינים באזור להגיע לעוד כמה אלפי דונם סביב.
הסיפור של המאחז הזה חוזר לשלהי שנת 1977, אז הצבא הוציא צו תפיסה "זמני" לשטח בן כ-1000 דונם בבעלות פרטית, שהועברו להתנחלות/קיבוץ ייט"ב על מנת שההתנחלות תעבדם. עבור הקוראים שאינם בקיאים בדקויות המשפטיות, נזכיר שצווי תפיסה "זמניים" ל"צרכי בטחון" כביכול, היו האמצעי העיקרי שבאמצעותו ישראל השתלטה על קרקעות לשם הקמת התנחלויות, במהלך העשור הראשון לאחר כיבוש הגדה המערבית. אלא שהטריק היה להוציא צווי תפיסה "זמניים" בלא תאריך תפוגה. כך הוקמו להן עשרות התנחלויות שעד היום יושבות על צווי תפיסה "זמניים" (קישור לדו"ח אותו הוצאנו במרץ 2019, בו סקרנו את צווי התפיסה הצבאיים).
השנים חלפו והשטח ננטש על ידי מתנחליו המקוריים. בשנת 2004 הגיעו למקום עומר ונעמה עתידיה, שהקימו במקום מאחז בסיוע תנועת המתנחלים 'אמנה' והחטיבה להתיישבות. בשנה שעברה (2020) הוגשה ע"י עוה"ד תופיק ג'בארין עתירה לבג"ץ, בשם משרד הווקף המוסלמי שבבעלותו חלק מהאדמות עליהן המתנחלים במקום השתלטו, בדרישה לפנות את המאחז. תשובת המדינה לעתירה הגיעה בשבוע שעבר (25.4) ובה המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה, בשל הזמן שחלף מאז הוצאת צו התפיסה הצבאי "הזמני" ואף אומרת שה"דרג המדיני" שוקל עתה להכשיר בדיעבד את המאחז הלא חוקי שהוקם על קרקעות בבעלות פרטית (תשובה המדינה).
אז מה היה לנו שם?
מוציאים צו תפיסה ל-1,000 דונם בבעלות פרטית ל"צרכי בטחון" פיקטיביים.
הצו הוא אומנם "זמני" אבל אין לו תאריך תפוגה.
אחרי שבוזזים את הקרקע מהפלסטינים מעבירים אותה למתנחלים על מנת שיתפרנסו ממנה.
המתנחלים מפסיקים לעבד אותה, אז מביאים מתנחל אחר שיעבד את הקרקע במקומם.
המתנחל החדש משתלט על עוד מאות דונמים ובחסות הצבא אינו מאפשר גישה לאלפי דונם של מרעה סביב המאחז.
הממשלה שוקלת להכשיר את המאחז.
כלומר צו התפיסה הוא לא זמני ולא בטחוני, אלא סתם עוד אמצעי שישראל עושה בו שימוש לשם נישול פלסטינים מנכסיהם.
הנה קטע קצר ורלוונטי מתוך הדו"ח החדש של Human Rights Watch:
"בנוסף, מתנחלים הקימו התנחלויות ללא שום תהליך רשמי או הרשאה של רשויות הצבא הישראלי, במידה רבה על רכושם הפרטי של פלסטינים. אולם, במקום להרוס את המבנים שמתנחלים הקימו על קרקע גזולה וללא היתרים, למעט כמה חריגים בולטים, הרשויות סייעו בהשתלטות על הקרקע באמצעות אספקת תשתית, מים, חשמל ושירותים אחרים".
יש כאן עדיין מישהו שצריך הסבר מדוע הדו"ח קובע כי ישראל מנהלת בשטחים משטר אפרטהייד?
Comments