אספר ו"המאחז החרדי הראשון"

לפני ימים ספורים, דווח על הקמתו של מה שתואר כ"מאחז החרדי" הראשון. "המאחז" הוקם בסמוך להתנחלות אספר והוא כלל מספר קוביות שנבנו במהירות מפלטות עץ זולות. די במבט חטוף בתמונות על מנת להבין כי אף אחד מבין "דיירי" "המאחז" לא תכנן להזדקן שם. סביר שאף אחד מהם גם לא חשב שהוא יבלה שם יותר מיממה. מה שאכן קרה - "המאחז" פונה. אנחנו לא הולכים לדבר כאן היום על "המאחז החרדי הראשון" (אגב, התואר הזה נתפס כבר על ידי מתנחלים ממודיעין עילית שהקימו "מאחז" בשנת 2009 - https://bit.ly/3c3B9KW) אלא על הרקע להקמת ההתנחלות אספר, ובעיקר על מה שקורה בשנים האחרונות באזור זה, שהתפתח להיות אחד ממוקדי טרור המתנחלים הקשים ביותר בגדה המערבית.

ההתנחלות אספר הוקמה ב-1983 כהתנחלות חרדית על הר שנקרא "אל כנוב". על מנת להקים אותה, הצבא הוציא באותה שנה צו תפיסה ל"צרכי בטחון", אשר באמצעותו נתפסו באופן "זמני" 1,000 דונם, מאדמות הכפרים הפלסטינים סעיר וא-שיוח. במקביל, הצבא החל להכריז באזור זה על שטחים עצומים ממזרח ומדרום-מזרח להתנחלות, כ"אדמות מדינה". בשנות ה-90, לפני חתימת הסכמי אוסלו, שטח השיפוט של ההתנחלות הקטנה והמבודדת הזו - שגם כיום 40 שנה לאחר הקמתה - חיים בה רק כ-1,100 איש, הועמד על לא פחות מ-12 אלף דונם, אשר מהם נותרו כ-4,000 דונם כיום.

לאחר הקמתה, ההתנחלות החרדית החדשה שודכה למועצה אזורית גוש עציון. מה הקשר ל"גוש עציון" שנמצא בכלל מצידה השני של בית לחם? אין שום קשר. אבל זאת השיטה שישראל עשתה בה שימוש, על מנת ליצור מראית עין של "קונצנזוס", על שורה ארוכה של התנחלויות ומאחזים שהוקמו סביב בית לחם (הדוח שלנו בעניין זה - https://bit.ly/3PDNjYq).

בשנת 2000, הוקם מאות מטרים ספורים מההתנחלות אספר, מאחז בשם פני קדם. אוכלוסיית המאחז, בניגוד לאוכלוסיית ההתנחלות, באה מקרב הציונות הדתית והם לא באו לשם כדי לשבת בישיבה כל היום. הם באו כדי להשתלט על שטחים. וזה אכן מה שהם עשו: במהלך השנים, מתנחלי המאחז השתלטו על מאות דונמים מסביבו ונטעו עליהם כרמי זיתים וענבים. השלב הבא בהשתלטות האלימה על שטחים באזור אל כנוב, נרשם בשנת 2018 עם הגעתו למקום של מתנחל בשם גבריאל רייס, שהקים באזור חוות צאן. רייס כבר לא הסתפק במאות דונמים, הוא בא על מנת להשתלט על אלפים. וכמקובל במקומות אליהם הגיעו מתנחלים מהסוג של רייס ועוזריו, רמת הטרור והאלימות שמתנחלים מפעילים באזור, נסקה במהירות. קישור לפוסט שפרסמנו על המאחז של רייס: https://bit.ly/3ArMPiP)

בשנים שחלפו מאז שרייס הגיע למקום, הוקמו באזור אל כנוב, עוד ארבעה מאחזים ושלוחות של מאחזים. לאזור החלו לזרום עוד ועוד מתנחלים מהסוג הנבזי והאלים ביותר. השינויים באופי אוכלוסיית המתנחלים במקום, ניכרים בין היתר, גם בתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, בהן הרשימה הכהניסטית של סמוטריץ ובן גביר, זכתה בשליש מהקולות (לתוצאות הבחירות האחרונות במקום - https://bit.ly/3QWehM8). עובדה זו, אינה מפתיעה עבור מי שעוקב אחר התמורות שחלות בפוליטיקה החרדית: יותר ויותר צעירים חרדים מאמצים דפוסי חשיבה כהניסטים. חלקם גם מתגלגלים למאחזים האלימים ביותר. התהליכים הללו, שמתרחשים בקרב החרדים בתוך ישראל, מואצים ומוקצנים בהתנחלויות החרדיות, ובעיקר באלו המבודדות, כמו ההתנחלויות אספר ומעלה עמוס, שגם בה הכהניסטים קיבלו בבחירות האחרונות כרבע מהקולות.

אחד האנשים שנושאים על גופם את תוצאות הגעתם של מתנחלים מהסוג הנבזי הזה, לאזור אל כנוב, הוא מחמד שלאלדה הישיש, תושב קהילת הרועים הזעירה, שמתגוררת באזור זה דורות. בפברואר האחרון, הוכה שלאלדה בן ה-73 בברוטליות חולנית, על ידי קבוצת מתנחלים שהגיעה לאוהל שבו הוא מתגורר עם משפחתו, על מנת להבהיר לו ולמשפחתו, מי הם בעלי הבית באזור (הכתבה בהארץ - https://bit.ly/3A7OdqD). ככל הידוע לנו, השכנים החרדים מההתנחלות אספר, לא הגיעו על מנת לעזור לו להתגונן מפני העבריינים שתקפו אותו. אולי מכיון שהם היו עסוקים בתכנון הקמתו של "המאחז החרדי הראשון". אה סליחה, השני.