אדמות נפקדים?

ב-2 לדצמבר הפקיד המנהל האזרחי תוכנית בנייה על שטחן של 3 חלקות, שהמנהל האזרחי החליט שהן "אדמות נפקדים". לא ברור על סמך מה המנהל האזרחי קבע שמדובר ב"אדמות נפקדים" שכן תצלומים משנת 1990 מראים כי שתיים מהחלקות הללו ( 38 ו-61) היו בעליל מעובדות ואילו החלקה השלישית (69) היא חלקה טרשית שלא ניתן לקבוע האם בעליה היו בגדה או לא, על סמך עיבודה.

התוכנית החדשה אמורה לאפשר בניית מאחז חדש בהליך בזק על סמך "הצו בדבר אישור הקמת ופטור מרישיון לאתר מגורים ארעיים בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (מספר 1777) 2016." מדובר בחלקות שמספרן: 38,61,69 בגוש 21 של אדמות הכפר סילואד.

במסמכי התוכנית נכתב כי מדובר ב"שינוי יעוד קרקע זמני ל 8 חודשים מאזור חקלאי לאזור מגורים". פרק הזמן שניתן להגיש בו התנגדות לתוכנית זו, הוא 48 שעות. ועל מנת לעשות זאת המנהל האזרחי קבע מספר תנאי סף שהופכים את היכולת להגיש אכן התנגדות לתוכנית בפרק זמן כזה, לעניין תיאורטי.

הכוונה מאחורי צו זה היא להעתיק את מבני המאחז לשלושת החלקות הללו שגודלן יחד הוא 16.5 דונם. בהתחשב בעובדה שכיום המאחז עמונה חולש על שטח בן כמעט 400 דונם שבהם המתנחלים מעבדים למעלה מ50 דונם (בעיקר גפנים וזיתים), אין פלא שתושבי המאחז הכריזו כי התוכנית אינה מקובלת עליהם.

בחינת מיקומן של שלושת החלקות - שתיים מהן צמודות ואחת 300 מטר מרוחקת מהן - מלמדת שוב על הכוונה האמיתית שעומדת מאחורי התוכנית, שאינה אלא ניסיון התחמקות בריוני של הממשלה שיאפשר לה ולמתנחלים במקום להמשיך ולחסום את כניסת בעלי הקרקע לאדמות שנגזלו מהם בתהליך הדרגתי שהחל לפני כ-20 שנה.

זו ההזדמנות להזכיר כי מתנחלי עמונה לא הסתפקו בהשתלטות על אדמות פרטיות בשטח C, אלא פלשו גם לכ-70 דונם של אדמות בבעלות פרטית של פלסטינים המצויות בשטח B (להרחבה: goo.gl/hSKRgj). כתוצאה מפלישה זו הפלסטינים חוששים מלהיכנס לשטחים בני מאות דונם נוספים בקרבת המאחז - כולם בשטח B - המצויים ממזרח לעמונה. מובן שאי פינויים של המתנחלים משטח זה, מהווה בנוסף לכל גם הפרה של הריבונות המוגבלת של הרשות הפלסטינית בשטחים אלו, על פי הסכמי אוסלו.