רבים מבין אלו שעוקבים אחר פעילות ההתנחלות הישראלית בגדה סבורים שמאמצי ההשתלטות של ישראל מתרכזים רק בשטח C. הם טועים. היום נדבר כאן על נסיונות של המתנחלים הנתמכים על ידי חלקים בממסד הישראלי, להשתלט גם על שטחים שהועברו לאחריות הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו.

תזכורת: בעקבות הסכמי אוסלו הגדה המערבית חולקה לשלוש קטגוריות עיקריות: אזורי A - שליטה פלסטינית אזרחית ובטחונית - 18% משטח הגדה. אזורי B - שליטה פלסטינית אזרחית ושליטה בטחונית ישראלית - 21% משטח הגדה. ואזורי C - שליטה ישראלית מלאה - 61% משטח הגדה. המספרים הללו אינם כוללים את שטח מזרח ירושלים (70,000 דונם) שסופח חד צדדית על ידי ישראל ב1967.

ניתן לחלק את פלישות המתנחלים לשטחי הרשות הפלסטינית לשלושה סוגים עיקריים:

1. פלישות מלוות על ידי הצבא לצרכי תיירות/עלייה לרגל -

הנה מספר דוגמאות: "קברי בני אהרון" ו"מערת 70 הזקנים" בכפר עוורתא ממזרח לשכם, "קברי כלב בן יפונה ויהושע בן נון" בכפל חארת' מצפון לסלפית. בריכת המים של ח'רבת אל כרמל (יטא). בית הכנסת העתיק בסמוע.

2. השתלטויות חקלאיות/בנייה/פריצות דרכים -

שתי דוגמאות מתוך רבות לפלישות מסוג זה: אחת במאחז עמונה שאמנם פונה בראשית שנת 2017, אבל ההשתלטויות החקלאיות של תושבי המאחז שחלקן בתוך שטח B מעולם לא פונו. הדוגמה השנייה נמצאת סביב מאחזי ההתנחלות איתמר, שם השתלטו מתנחלים על אדמות הכפר עקרבה בתוך שטח B.

3. מניעות גישה אלימות לשטחים נרחבים הגובלים בהתנחלויות ובמאחזים - בניגוד לקבוצה הראשונה מדובר במקומות בהם אין השתלטויות או בנייה בשטחי הרשות הפלסטינית, אבל גישתם של פלסטינים למקום נחסמה בשל אלימות שיטתית מצד מתנחלים שנעשית כמעט בכל המקרים בגיבוי כזה או אחר של הצבא. לדוגמא, האזור שנמצא ממערב להתנחלות ברכה בתוך אדמות הכפרים בורין ועראק בורין. דוגמה נוספת מאחד האזורים הפרועים של הגדה המערבית, היא סביב מה שהמתנחלים מכנים "חוות יתדות" מדרום למאחז "חוות גלעד". המאחז עצמו הוקם במכוון ממש על גבול שטח C ובחירת המקום נועדה כמובן לקדם את גירושם של חקלאים פלסטינים מהמטעים והשדות הסמוכים שנמצאים בתוך שטחי B.

במקביל לפלישות הללו שנעשות ביוזמת המתנחלים, ישנה קבוצה נוספת של פלישות לשטחי הרשות הפלסטינית שנעשות ביוזמת הצבא. מדובר בצווי תפיסה, צווי הפקעה, צווי איסור בנייה וצווי הריסה שהצבא מוציא בתוך שטחי הרשות הפלסטינית.

ביולי האחרון תיארנו כאן בהרחבה את הרקע להריסת המבנים בואדי אל חומוס. את הפוסט ההוא סיכמנו כך: "בזירה הבינ"ל ישראל מדגישה בכל הזדמנות כי הרשות הפלסטינית היא ישות עצמאית שישראל משתוקקת לנהל איתה משא ומתן. עתה מסתבר שכאשר הסיפור הנחמד הזה מתנגש באינטרסים התנחלותיים שבגללם חלקים גדולים מהגדר נבנו בעומק הגדה המערבית, אז ישראל "נזכרת" שמדובר בעצם בשטח כבוש שניתן לשלוט בו ישירות באמצעות צווים צבאיים דרקוניים, גם ללא התיווך של הנהגת הרשות ברמאללה."

בשנה הקרובה אנו מתכוונים לפרסם דו"ח נרחב על נושא זה במלאת 25 שנים לחתימת הסכם אוסלו ב', כך שנמשיך לעסוק בעניין זה כאן בהרחבה.