"שני חברים הלכו בדרך בים בם בום..." לאחד קוראים דוד ולשני אליהו. לכל אחד מהם יש חברה קטנה שנקראת על שמו ויחד שתי החברות של השניים (שהם במקרה גם שכנים בהתנחלות מודיעין עלית) הקימו חברה שלישית שנקראת א.פ.ד.ה בנייה ויזמות 2013 בע"מ (שם החברה אגב, הוא צירוף של ראשי תיבות שמות ושמות המשפחה של שני הבעלים). מה החברה הזו יודעת לעשות? למכור חומרי בניין וכלי עבודה. איפה? במגרש בן כ- 10 דונם שנמצא בצמוד אבל מחוץ לשטחה הרשמי של התנחלות מודיעין עילית. המגרש היה עד לפני כ-20 שנה כרם זיתים, אלא שבשלהי שנות ה-90 רוב עצי הזית במקום נכרתו והשטח יושר על ידי עיריית מודיעין עילית שבנתה במקום באופן לא חוקי כמובן, "מתחם בטחון", שכלל מחסנים ומשרדים, תחנת מכבי אש, וגם תחזיקו חזק... תחנת משטרה מקומית Israel Police - משטרת ישראל. כנגד כל המבנים במקום הוצאו על ידי המנהל האזרחי צווי הריסה שמעולם לא נאכפו. בשנת 2010 הגיש אחד מבעלי הקרקע הפלסטינים, תושב הכפר הסמוך ניעלין, עתירה לבג"ץ שבעקבותיה המגרש פונה שנים ספורות לאחר מכן, אם כי הפלסטינים בעלי הקרקע אינם יכולים להכנס לאזור כולו באופן חופשי (אם בכלל) גם היום, בשל גדר ההפרדה. חלפו מאז הפינוי כמה שנים והמגרש נותר ריק. נו באמת לא חראם? ואז בראשית שנת 2018 החלו החברה מחברת א.פ.ד.ה להפעיל במקום מגרש לחומרי בניין. וכאן אנו מגיעים ללב הסיפור שלנו שחושף טפח מעולם הדמדומים הנכלולי של עסקאות הקרקע בגדה המערבית. עם כניסתה של חברת א.פ.ד.ה למקום, הגישו בעל הקרקע הפלסטיני שעתר בשנת 2010 לבג"ץ יחד עם פלסטיני נוסף, תביעה בבית המשפט השלום בדרישה שחברת א.פ.ד.ה תפנה את המתחם. בתגובה טען דוד, אחד הבעלים של החברה, שהוא שכר את המגרש באמצעות אדם שלישי, שקיבל הרשאה להשכיר את המקום מחברה בשם ״ציפחה אינטרנשיונל 1994 בע"מ", שעל פי טענתה רכשה את המגרש כבר בשנת 2000. מדובר בחברת בנייה שעל פי האתר שלה, בונה כיום שני פרויקטים שונים בהתנחלות מודיעין עילית, כך שאינטרסים נדל"ניים באזור יש לה למכביר. וממי חברת ציפחה אינטרנשיונל רכשה את המגרש? שששששש, מה השתגעתם, זהו בסוד שאסור לגלות כי זה "יסכן חיי אדם"! מדובר במידע כה סודי שהחברה אפילו נמנעה מלבקש היתר מיוחד להציג את המסמכים הללו בפני בית המשפט תוך הטלת חיסיון עליהם. אתם תוהים הכיצד זה שחברת ציפחה לא ביקשה להיות חלק מהעתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 2010 בדרישה לפנות את מתחם הבטחון של עיריית מודיעין עילית שהיא טוענת שרכשה עשור קודם, שאלו את עורך הדין של החברה, איש הימין הקיצוני אריה ארבוס. בטח הוא יודע מה התשובה. אם הסיפור הזה נראה לכם מסריח, אתם לא לבד. גם לשופט עאסי מבית המשפט השלום בירושלים הוא נראה כך ולכן הוא כתב את הדברים הבאים בהחלטתו מיום ה15.2.2018: "...המשיבה (כלומר חברת ציפחה) לא הציגה כל ראיה נגדית שיכולה לתמוך בטענתה בדבר רכישת זכויות הבעלות במקרקעין, למעט ראיות נסיבתיות כלליות; העובדה שהמשיבה לא היתה חלק מההליך שהתנהל בבג"צ סביב פינוי המקרקעין..... מטילה צל לא-מבוטל על טענתה בדבר רכישת זכויות במקרקעין והחזקתה במשך כ-20 שנה; טענת החזקה של המשיבה אף אינה מתיישבת עם הצילומים שהוצגו על ידי הצדדים שמהם עולה שהמקרקעין היו פנויים עד לתפיסת החזקה בהם לאחרונה...; הסכמי השכירות וההרשאה ..... שנחתמו לקראת סוף חודש דצמבר 2017, מחזקים את טענת המבקשים כי המקרקעין נתפסו..... לאחרונה." נמשיך לעקוב ולעדכן כאשר תהיינה התפתחויות בתיק הזה. בטח יהיה מעניין.