506 מטר! 506 מטרים זה המרחק בקו אווירי שמפריד בין ביתו של שופט בית המשפט העליון נועם סולברג בהתנחלות אלון שבות (ולא, אין שם סנטימטר מרובע של אדמות יהודים לפני 48) לבין "הפרלמנט". "הפרלמנט" מי שלא יודע, זה פאב שהוקם במבנה מאולתר שכמה מבני "הנוער" של ההתנחלות אלון שבות בנו בתוך מטע פלסטיני שהונטש בשל סמיכותו להתנחלות ולמאחז גבעת החי"ש, שנמצא כמה מאות מטרים ממזרח לה. בין ההתנחלות והמאחז נמתח כביש לא חוקי כמובן, שנסלל בבין ובתוך שדות וטרסות שרובם כמקובל במקרים כאלו, הונטשו במהלך השנים. באחד מאותם בוסתנים מונטשים הקים היזם הצעיר ובן ההתנחלות אמיתי דאר יחד עם עוד כמה חברים לפני כ-10 חודשים, את פאב הפרלמנט בר בגוש (התמונה שלמטה מעמוד הפייסבוק שלהם). למה דווקא שם? כי הנורמות המקובלות באזור בו הם נולדו וגדלו הן של חטוף והתחזר ככל יכולתך. התמונות בעמוד הפייסבוק של "הפרלמנט" מלמדות שיש"ע זה לא רק "פאן", אלא גם קרחנה. חשבתם שמתנחלים זה כיפה, דובון ועוזי? תתקדמו חברים! מתנחלים זה נזם באף וקעקועים מושקעים, מקורחנים במסיבת טראנס בלב שטח פלסטיני גזול. נועם סולברג איתו פתחנו כאן, הוא אותו שופט שאישר לצבא להרוס את הכפר הפלסטיני ח'רבת סוסיא שתושביו גורש בשנת 1986 מכפרם שהפך להיות אתר ארכיאולוגי המנוהל על ידי תושבי ההתנחלות הסמוכה סוסיה, ואת הכפר הבדווי ח'אן אל אחמר שתושביו גורשו מהנגב לגדה המערבית לאחר 1948. אתם תוהים למה לדעתנו זה רלוונטי שכל זה קורה 506 מטר מביתו? זה רלוונטי מכיון שאלון שבות היא התנחלות שגרים בה כ-2,700 איש שחלק גדולם מהם מכירים אחד את השני אישית וקשה מאוד להאמין שסולברג עדיין לא שמע על "הפרלמנט". זה המקום והאווירה שאליהם סולברג חוזר כל יום לאחר העבודה, גם בימים בהם הוא חותם על פסקי דין שמתירים את הרס בתיהם של האנשים החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. "למי תלין אם השופט הוא יריבך אומר הפתגם הערבי?" (لمن تشكي اذا كان خصمك القاضي؟) במקרה של סולברג גם אם תושבי ח'רבת סוסיא וח'אן אל אחמר ילינו שוב, הוא כנראה לא ישמע. אולי בין היתר מכיון שמוזיקת הטראנס שאמיתי דאר המגניב והחברים המקורחנים שלו ישמעו 506 מטר מהבית שלו, תהיה חזקה מדי.