היוש חברים יקרים מאתר מידה אנחנו יודעים כמה זה מתיש לנהל אתר שמבקש להשפיע על סדר היום באמצעות העלאת תכנים חדשים ורלוונטים כל הזמן. לאחרונה קראנו מאמר שהתפרסם באתרכם שנכתב על ידי זאב לב, עו"ד (התמונה שלמטה מעמוד הפייסבוק שלו) שבסופו נכתב כי הוא "מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה". המאמר של לב, כמו מאמרים רבים באתרכם, מגוייס להוכיח כי שופטי בג"צ ה"שמאלנים" לא מאפשרים לצבא לנקוט צעדים בטחוניים הכרחיים. הראיה לכך במקרה זה היא ששופטי בג"צ לא איפשרו לצבא להרוס בניינים שנבנו בסמוך לגדר ההפרדה בתוך שטחי הרשות הפלסטינית (A+B) שכנגדם הצבא הוציא צווי הריסה בשנים 2007 ו 2009. אלא שהעובדה כי מדובר בשטחים ריבוניים לכאורה של הרשות הפלסטינית שישראל נסוגה מהם במסגרת הסכמי אוסלו, כמובן אינה מוזכרת ולו ברמז במאמרו של לב. אבל ניחא, זה אינו הסילוף היחידי וגם לא החמור ביותר במאמרו. בכל מקרה, אנו כותבים לכם היום כי רצינו להעיר את תשומת לבכם לכך שהצבא כשל לחלוטין בביצועם של 80 צווי הריסה במקום נוסף שעו"ד לב מכיר היטב. מדובר במאחז נופי נחמיה שהוקם בין ההתנחלויות אריאל ורחלים בשנים 2002-2003. ועכשיו נחשו מי גר במאחז נופי נחמיה? נכון מאוד, מחבר המאמר עו"ד זאב לב. אגב לב לא היה סתם תושב, אלא תושב פעיל ומעורב שהקים בשנת 2013 יחד עם עוד כמה חברים את "העמותה לפיתוח נופי נחמיה והעצמת השומרון". אומנם מאז הוא כבר הספיק לעבור דירה, אבל מאחז נופי נחמיה שבינתיים הפך ל"שכונה" של המאחז רחלים טרם הוכשר על אף שבמקום נבנו עשרות בתי קבע בנוסף לעשרות הקרוואנים שהובאו למקום. אז קחו מאיתנו טיפ, תהיו טיפה יותר סלקטיבים לגבי האנשים שכותבים אצלכם באתר. אם לא בכל הקשור לאיכות הכתיבה ומהימנותה, אזי לפחות תדאגו שלא יכתבו מאמרים ביקורתיים על נושאים בהם הרקורד האישי שלהם, אם ננקוט בלשון עדינה, הוא בעייתי.