top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

לתושבי משואה יסוד שהם ישמחו שלא יתגלה


הג'יפתליכ, המוכר גם בשם ע'ור אל פארעה, הוא חלקו המזרחי של ואדי פארעה שיורד מצפון מזרח שכם לבקעת הירדן. בשל פוריותו של האזור הגיעו למקום תושבי כפרים שונים מהגדה ואף פליטים שכפריהם נהרסו ב- 1948 שברחו לגדה המערבית. בנובמבר 1969 הוקמה בלב הג'פתליכ האחזות נח"ל 'משואה' שבשנת 1974 אוזרחה והפכה להתנחלות וכיום חיים בה כ-180 תושבים בלבד. זאת אומרת שמדובר באחת ההתנחלויות הקטנות ביותר מבחינת גודל האוכלוסייה. תצלום אוויר משנת 1967 מראה כי בדיוק במקום בו הוקמה ההתנחלות היה ישוב פלסטיני שנהרס עד היסוד. מדובר במקום מושבה של משפחת אבו עג'אג' שמקורם בנגב, שחלק מאנשיה גורשו לאחר 1948 לגדה המערבית. לאחר גירוש התושבים מהשטח עליו הוקמה ההתנחלות, חלקם נותרו לגור באוהלים ובפחונים הנמצאים כמה עשרות מטרים מצפון להתנחלות, אם כי גם את בתיהם הנוכחיים המנהל האזרחי ממשיך להרוס מפעם לפעם. ההרס שקדם להקמת היאחזות הנח"ל משואה נמחק מדברי ימי המקום בשפה העברית, אם כי בערבית לא נדרש מאמץ גדול כדי למצוא לו אזכורים. ניתן עם זאת למצוא הד מאוחר למבצעי ההרס שישראל ביצעה במקום בהצעה לסדר היום מספר 263 שהגיש ח"כ תופיק טובי ב-19.11.1984, שגם בחלוף 35 שנה, נשמעת עדיין בהחלט אקטואלית: "כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצעה זו אני מעלה את זעקת הכאב של למעלה מ-‎140 משפחות הגרות מגורי קבע ועובדות, בחלקן הגדול, את אדמתן הפרטית, ומיעוטן אצל בעלי אדמות המתגוררים באזור אל-ג'פתלכ בעמק אל-פארעה, המצוי דרומית-מזרחית לשכם, בקרבת עמק-הירדן, ואשר מכבש הממשל הצבאי כבר הרס את רוב הבתים המצויים שם וסכנת ההריסה והגירוש מאיימים על אלה שנותרו, למעלה מ-‎50 בתים... זה זמן ממושך מציקים שלטונות הצבא לתושבי האזור הזה, סוגרים בפניהם שטחים, לוחצים עליהם לפנות את המקום, ובאחרונה אף החלו להגיש להם צווים בדבר בנייה בלתי מורשית כביכול. כל המטרה היא לגרש אותם משם, להפקיע את אדמתם ולהעביר אותה לבעלות המתנחלים בסביבה." הגירוש וההרס שישראל הוציאה לפועל לשם הקמת התנחלות משואה לא הסתכמו בשטח בו הוקמה ההתנחלות עצמה. מתנחלי משואה מעבדים כיום לא פחות מ-4,500 דונם, רובם הגדול נמצאים בגוש מלבני גדול שנמצא מדרום מזרח להתנחלות (וממזרח לכביש 90), שחלק ניכר ממנו היה עד 1967 בוודאות מעובד. בנוסף לשטח זה, ישנו מתחם בן כ-360 דונם שנמצא בלב השטח החקלאי של הג'יפתליכ ומוכר בשם "החווה היגוסלבית", שגם כן הועבר להתנחלות משואה שמגדלת בו כיום ענבים. למען ההגינות צריך לומר כי המילה "מגדלת" מטעה במקרה זה, שכן את רוב העבודה בפועל בכל השטחים החקלאיים של ההתנחלות משואה (כמו ברוב ההתנחלויות בבקעת הירדן), עושים פועלים פלסטינים שרובם משתכרים, בניגוד לחוק כמובן, פחות מ-100 ש"ח ליום עבודה. נא להכיר: "צדק חברתי" נוסח בקעת הירדן. גירוש - הרס - נישול - ניצול. אלו הם האדנים עליהם נסמך מפעל ההתחלויות בבקעת הירדן. ההתנחלות הקטנה משואה היא דוגמה מצוינת לכך, אבל תושביה ישמחו שכמה שפחות אנשים ידעו על כך.

לדיווח של מחסום ווטש על ההריסות בג'יפתליכ: http://bit.ly/2YTinOo לדיווח של בצלם על ההריסות בג'יפתליכ: http://bit.ly/308yUuC על ההרס לפני הקמת ההתנחלות (ערבית): http://bit.ly/2Mk7O0f ההצעה לסדר היום של טובי: http://bit.ly/31FI0Pz


bottom of page