בשבועות האחרונים החלו להתבצע עבודות עפר נרחבות בשטח שבמפות ההתנחלות קריית ארבע מכונה "גבעה 14". במקום מתוכנן להיבנות יקב בבעלותו של תושב קריית ארבע, פנחס מורציאנו.
לפני שנמשיך לדבר על פנחס מורציאנו, על היקב שלו ולאן הולכים המיסים של אזרחי מדינת ישראל, נזכיר שקריית ארבע הוקמה בראשית שנות ה-70 על אדמות שנתפסו מתושבי חברון ב"אופן זמני", "לצרכי בטחון" כמובן. מאז חלפו שנים רבות וכיום קריית ארבע היא ההתנחלות מוזרה למדי: שטח השיפוט שלה מורכב מלמעלה מ-30 מקטעים לא רציפים והמרחק בין המקטעים הצפוניים ביותר לאלו הדרומיים ביותר, עומד על קרוב ל-10 קילומטרים. אלו הם כמובן תנאי פתיחה אופטימלים לתכנון עירוני כושל. ואכן כל מי שחלף אי פעם בקריית ארבע, יכול להעיד שהרבה יותר מאשר היא בנויה באופן שלתושביה יהיה נעים לחיות בה, היא בנויה באופן כזה שלפלסטינים סביב (שאדמותיהם הופקעו באמצעים שונים על מנת לאפשר את בניית ההתנחלות) יהיה מאוד לא נעים לחיות בסמוך לה. בהקשר זה יש להודות שמתכנני ההתנחלות, עשו אכן עבודה לא רעה בכלל.
וכאן אנו חוזרים לידידנו פנחס מורציאנו שבשל מוצאו מוכר בקריית ארבע בכינוי "פנחס הצרפתי": בשנת 2000, כשנתיים וחצי לאחר הקמתה, הפך פנחס למנהל חברת "אנטיפוד השקעות בע"מ". באמצעות חברה זו שעד אז לא היה לה שום קשר לייצור יין, החל פנחס מורציאנו לייצר ולשווק יין מיקב שהוא הקים באזור התעשייה הדרומי של קריית ארבע שעומד ברובו הגדול ריק ונטוש. זהו אזור התעשייה בו ביקר שר הכלכלה אלי כהן באוקטובר האחרון כדי להניח אבן פינה ל"אזור תעשייה חדש" לאחר שהישן הגיע, כך על פי כהן, ל"תפוסה מלאה". על הסיפור העצוב/מצחיק הזה פרסמנו בזמנו פוסט.
יחד עם פנחס נרשמו כשותפות בחברה, שתי חברות צרפתיות: "צ'רצ'יל סארל" ו"אקריטל ס.א" ומאוחר יותר נכנסו כשותפים עוד שלושה אנשים: קרוב משפחה של פנחס ושני חברים נוספים, כולם בעלי אזרחות צרפתית. מהר מאוד הסתבר שהצרפתים הללו לא פראיירים, הם הבינו שיהיה קשה יותר למכור בחו"ל יין שמוצאו מההתנחלויות, וזאת ככל הנראה הסיבה שכבר בשנת 2003 כתובת החברה הועברה מאזור התעשייה של קריית ארבע למושב גאולים ממזרח לנתניה.
גם שמות המותגים שתחתם החברה משווקת את מוצריה נבחרו בקפידה: "רמת חברון" ,"נוח" ו"Jerusalem Winery” . הראשון מיועד מן הסתם בראש ובראשונה לקהל שמחפש לרכוש מוצרים מההתנחלויות, ואילו השניים הנותרים נועדו כנראה לכל שאר הקהלים. היכולת לשווק תחת מותג שלא יהיה מזוהה עם ההתנחלויות היתה כה חשובה לבעלי חברת אנטיפוד, שבשנת 2012 הם ניהלו הליך משפטי מול "רשם סימני המסחר" במשרד המשפטים, בדרישה לרשום את המותג "Jerusalem Winery” על שמם, כך שאף יקב אחר לא יוכל לעשות שימוש בשם זה או בדומה לו. בראשית 2013 "רשם סימני המסחר" דחה את דרישתה של אנטיפוד, אבל חצי שנה מאוחר יותר פנחס כבר היה עסוק בקידום התוכנית להעתקת היקב שלו לגבעה 14.
מה שנותר הוא לחפש את הכסף וכאן הצטלבו דרכיהם של פנחס ושל שר הכלכלה "החברתי" אלי כהן שיש לו, כך מסתבר, הרבה מאוד כסף ציבורי לשרוף כדי לקדם את יחסיו עם המתנחלים. באוגוסט 2018 פורסם באתר משרד הכלכלה כי המשרד ישקיע כ-19 מליון ש"ח בשלושה יקבים שונים. ברחבי מדינת ישראל ישנם אומנם עשרות רבות, ואולי אף למעלה מכך, של בעלי יקבים שהיו ודאי מאוד שמחים לקבל מאלי כהן צ'ק על סך כמה מליוני ש"ח כדי להרים את העסק שלהם, אבל איכשהו יצא ששניים מתוך שלושת היקבים שהוא החליט לצ'פר יושבים בהתנחלויות שילה ו… נכון היקב של פנחס מורציאנו בקריית ארבע.
זוכרים את הביקור המתוקשר שערך שר הכלכלה באזור התעשייה "המלא עד אפס מקום" של קריית ארבע באוקטובר 2018 אותו הזכרנו קודם? עכשיו אתם מבינים שהוא בא לחגוג יחד עם פנחס והשותפים הצרפתים שלו את המתנה היפה שהוא נתן להם חודשיים קודם.
על התפיסה של קרית ארבע: http://bit.ly/2YxfYIU לפוסט הקודם שלנו על אלי כהן: http://bit.ly/33iSxlt על הנחת אבן הפינה לאזור התעשיה בקרית ארבע: http://bit.ly/2Kn2uHi לפרסום של משרד הכלכלה מאוגוסט 18: http://bit.ly/2ZGYh6e למסמכים המשפטיים של התהליך שניהלה אנטיפוד: http://bit.ly/2MK3eYt
