"אם השופט הוא יריבך בפני מי תלין?" (פתגם ערבי עממי)

אין ברירה, חייבים לדבר על השופט נועם סולברג. כלומר, לא על סולברג אישית, אלא על על המקום בו הוא גר.

למה חייבים לדבר עליו עכשיו? מכיון שסולברג, שגר בהתנחלות אלון שבות, הוא אחד משלושת שופטי בית המשפט העליון שאישרו למדינה לגרש את עומר שאקיר, מנהל משרד Human Rights Watch בישראל ובשטחים (כולל עזה), בטענה שהוא פעיל BDS. סולברג לא הסתפק רק באישור פסק הדין שנכתב על ידי השופט ניל הנדל, אלא הוא מצא לנכון להוסיף מספר פסקאות שבהן אישש וחיזק את פסק דינו של הנדל.

המדינה רוצה לגרש את עומר שאקר מכיון שהוא אומר בלי למצמץ ובלי להתנצל שמפעל ההתנחלויות אינו חוקי וחברות שעושות עסקים בההתנחלויות (וישנן אלפים אם לא רבבות כאלו) עושות כסף ממפעל לא חוקי ועליהן להפסיק לעשות זאת אם אינן רוצות להיות מעורבות בהפרת חוק. כלומר סולברג, שחי בהתנחלות שנבנתה בניגוד לחוק הבינ"ל, אישר את גירושו של עומר שאקר בגלל שהוא טוען שמגוריו של סולברג במקום בו הוא גר, אינם חוקיים על פי החוק הבינ"ל.

אז היום נספר לכם קצת על ההתנחלות אלון שבות. אלון שבות היא אחת ההתנחלויות הוותיקות בגדה המערבית. היא הוקמה בשנת 1970 על ידי הממשלה בראשות גולדה מאיר שקידמה את "תוכנית אלון", על פיה מה שמכונה כיום "גוש עציון" היה חלק מהשטחים שנועדו להסתפח לישראל. למה "גוש עציון" במרכאות? מכיון שבאלון שבות, כמו ברוב ההתנחלויות באזור בית לחם, אין מטר מרובע אחד שיהודים קנו לפני 1948.

אז איך הקימו את אלון שבות? מסד הנתונים שיצר תא"ל ברוך שפיגל עבור משרד הבטחון על כל ההתנחלויות והמאחזים שהיו קיימים באמצע העשור הקודם, עונה על השאלה הזו: "אדמות מדינה וצו תפיסה מה – 5/6/1969".

עכשיו נסביר: ההתנחלות אלון שבות הוקמה, כמו עוד למעלה מ-40 התנחלויות נוספות, על קרקעות שבמקור נתפסו ל"צרכים צבאיים". רק שהן לא נתפסו לצרכים צבאיים, אלא לשם הקמתו של מה שהממשלה (בראשות לוי אשכול) בהחלטתה מיום ה-30.9.1968 הגדירה כ"מרכז עירוני – כפרי בגוש עציון". יעני התנחלות אזרחית. סיכום הסיור שערך במקום פטרונם של המתנחלים דאז, השר ישראל גלילי, בשנת 1974, מתעד את הפרט הקטן הזה שיש להניח שסולברג ושכניו בהתנחלות היו שמחים לו היה נשכח: "אנשי מנהל מקרקעי ישראל הבהירו כי הפעולה אינה אמורה להיות כרוכה בכל סיבוכים שהם. לדברי אנשי מנהל מקרקעי ישראל יש לממש את צו התפיסה משנת 1969 לגבי ראש צורים ואלון שבות ולאפשר לאנשי ישובים אלו לתפוס חזקה בשטח שהוכרז כתפוס".

בקיצור, לא "אדמות יהודים" ולא נעליים.

בשלב מאוחר יותר, ככל הנראה בשנות ה-80, ישראל הכריזה על חלק מהשטח שנתפס לצרכים צבאיים "אדמת מדינה" ואף הרחיבה את ההכרזה לשטחים דרומיים יותר באדמות הכפר נחאלין ששוכן כמה קלומטר צפונה מההתנחלות. בדרך זו ישראל השתלטה סך הכל על כ-3,400 דונם של תושבי נחאלין שהם כחמישית משטח הכפר, והעבירה אותם להתנחלויות גבעות ביתר עלית, נווה דניאל ואלעזר.

ואת כל זה עומר שאקר החצוף מעז לכנות "לא חוקי". לא פלא שמדינת ישראל החליטה לגרש אותו. גם לא ממש מפליא שהשופט סולברג אישר לה לעשות זאת.

לדו"ח שלנו על אדמות גוש עציון: https://www.keremnavot.org/hegushetzion

לדו"ח שלנו על צווי התפיסה: https://www.keremnavot.org/heb-seize-the-moral-low-ground

לכתבה על מסד הנתונים של ההתנחלויות: http://bit.ly/2NEP3UC