ב14 למרץ פרסמנו את הדו"ח החדש שלנו 'תפסת מרובה לא תפסת', שעוסק בצווי התפיסה שהצבא הוציא בין השנים 1969-2014. הסיבה שבדו"ח לא נכללו הצווים שהוצאו מאז שנת 2014 היא שהמנהל האזרחי סירב להעביר לנו את המידע לגבי הצווים הללו במשך מספר שנים. זה לא שמדובר בצווים סודיים או משהו, ממש לא! מדובר בחומר שקיבלנו בעבר מספר פעמים במרוכז ומלבד זאת צווי התפיסה ומפותיהם מתפרסמים באופן פומבי עם הוצאתם, במת"קים של הנפות השונות. אז הגשנו לבג"ץ עתירת חופש מידע ואילצנו את המנהל האזרחי להעביר לנו את המידע. זה אומנם לקח לא מעט זמן וכסף, אבל זה קרה בסוף.

אז הנה סיכום ראשוני של המידע לגבי צווי התפיסה שהצבא הוציא מאז שנת 2015 ועד סוף שנת 2018: בשנים אלו הצבא הוציא 79 צווי תפיסה ששטחם הכולל הוא כ-1,200 דונם. מדובר על תוספת של כ1.2% ביחס לכלל השטח שהצבא תפס עד שנת 2014 (כ101,000 דונם).

למרות שבעיקרון צווי תפיסה חלים רק על אדמות פרטיות, בפועל מתוך כלל השטח שנתפס בשנים אלו, כ-250 דונם הם אדמות מדינה (שהוקצו למשרד הביטחון) ואילו 950 דונם הם אדמות בבעלות פרטית, רובה המוחלט אם לא כולה, פלסטינית. כפי שעשינו ביחס לכלל צווי התפיסה שהוצאו בין 1969-2014 (עמ' 63-64 של הדו"ח), בדקנו גם הפעם מה היתה מטרת הוצאת צווי התפיסה ובהתאם לכך חלקנו את הצווים לחמש קבוצות (ראו גראף):השטח הגדול ביותר (435 דונם) נתפסו לצרכי מה שהצבא מגדיר "מרקם חיים", כלומר בעיקר כבישים ואזורי העברת סחורות שהצבא מתכוון להקים בסמוך למעברים שנבנו במהלך השנים האחרונות. חלקם על הקו הירוק או בסמוך לו וחלקם בתוך שטח הגדה המערבית. במילים אחרות, הצבא ממשיך להשקיע מחשבה וכסף בתחזוק הסטטוס קוו, שעה שהפלסטינים ממשיכים להידרש "לתרום" מאדמותיהם לטובת תחזוקו.

הקבוצה השנייה היא קבוצת הצווים שהוצאו לצרכי הצבא (408 דונם) הכוללת שטחים שונים שהצבא תפס לצרכיו הישירים. אחד מאותם צווים למשל, הוצא על מנת לבנות מנחת מסוקים בהתנחלות נוקדים בה גר שר הבטחון לשעבר ליברמן (אלא שכפי שכבר פרסמנו, המנחת נבנה בפועל לאחר התפטרותו מתפקידו). כלומר, הצבא המשיך בשנים אלו להעמיק את שליטתו בגדה המערבית. הקבוצה המשמעותית השלישית של הצווים (317 דונם) הם הצווים שהוצאו לצרכי אבטחת המתנחלים עצמם, אם סביב ההתנחלויות והשטחים החקלאים הנרחבים שהם השתלטו עליהם, ואם לאורך הכבישים העוקפים. זאת אומרת שהצבא ממשיך להשקיע אמצעים על מנת לאבטח את מאות אלפי האזרחים הישראלים שחיים בגדה המערבית והפלסטינים ממשיכים לאבד חלקים מקרקעותיהם גם עבור מטרה זו. בהקשר זה ראוי להדגיש כי אחת המסקנות המרכזיות שעלו מתוך הדו"ח אותו פרסמנו הן שקרוב למחצית מהשטח שהצבא תפס במהלך השנים 1969-2014, נתפס למעשה על מנת להקים ולתחזק את מפעל ההתנחלויות. ניתן לראות אם כן כי גם בין השנים 2015-2018 תחזוקו הישיר של מפעל ההתנחלויות ממשיך להוות נתח נכבד מכלל השטח שהצבא השתלט עליו באמצעות צווי תפיסה.