לפני שבועות ספורים סיפרנו כאן את סיפור השתלטותה של החברה להגנת הטבע על אדמות תושבי בית ג'אלה שעליהן נבנתה ההתנחלות הר גילה. היום נספר על סיפור נישול נוסף שהחברה להגנת הטבע מעורבת בו.

ב־1 בנובמבר 1967, נסגרה בצו סגירה 151 רצועה בת כ־237 אלף דונם לאורך גבולה של הגדה המערבית עם הממלכה ההאשמית (ירדן). מדובר בכל השטח שבין נהר הירדן במזרח לכביש הבקעה (כביש 90) במערב. צו זה נועד למנוע מעבר חופשי בין הגדות המערבית והמזרחית של נהר הירדן, שעד יוני 1967 היו שתיהן בשליטה ירדנית. בעקבות סגירתו של אזור זה, גורשו תושביהם של כמה כפרים פלסטינים מבתיהם. בשנים שלאחר החתימה על צו 151 הועברו עשרות אלפי דונם מהשטח הסגור למתנחלי הבקעה, ובהם כל השטחים החקלאיים שמעבדים היום מתנחלים ישראלים ממזרח לכביש כביש הבקעה.

השטח שצו 151 חל עליו צומצם להלכה בשנת 2002 והוצמד לשטח שנסגר למעשה עם בניית גדר המערכת החשמלית לאורך בקעת הירדן . גם אחרי צמצומו, אלפי דונמים באזור הזה עדיין מעובדים על ידי מתנחלים. שטחים אלו הועברו לידי מתנחלים ישראלים, ככל הנראה בהדרגה, משנות ה־80 ואילך. במיפוי שערכנו על בסיס תצלומי אוויר, אותרו מעל 10,000 דונם שמעבדים כיום מתנחלים, ויותר ממחציתם הם אדמות פלסטיניות פרטיות שלבעליהן אין גישה אליהן משנת 1967. למתנחלים ולעובדיהם השכירים ניתנו היתרים מיוחדים המאפשרים להם כניסה לאזור זה ויציאה ממנו. כמחצית מהשטחים שהמתנחלים מעבדים היום (בעיקר מטעי תמרים) הועברו לידיהם בעשור האחרון. מדובר אפוא במגמה המתרחבת בשנים האחרונות, והיא חלק ממגמה רחבה יותר של גידול ניכר בענף התמרים בבקעת הירדן ובצפון ים המלח.

עתה מתברר כי החברה להגנת הטבע מקדמת את ההכרה בכל האזור הזה כשמורת טבע "נהר הירדן".

"החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה מאושרת בצו אלוף על כל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין חסם צהוב בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום.... משמורה זו ייגרעו שטחים קיימים ושטחים עתידיים בהם תתאפשר פעילות חקלאית..."

קלטתם את הקומבינה? שמורת הטבע תדלג מעל השטחים החקלאיים שהועברו למתנחלים כי שמורת טבע וחקלאות תעשייתית לא הולכים טוב יחד, אבל תהווה מחסום מפני כל דרישה של פלסטינים להכנס לשטח המגודר ולעבד את אדמותיהם.

כל זה אבל לא מפריע להם לכתוב בסוף המסמך:

"לצד הצורך להגן על ערכי הטבע יש בהכרזה ובתכנון מפורט לשמירה על השטח גם הזדמנות להיטיב עם כלל תושבי הבקעה באמצעות יצירת מקורות הכנסה חדשים ובניית מיתוג אטרקטיבי לאזור כולו."

מסתבר ש"כלל תושבי הבקעה" לא כולל את תושביה הפלסטינים המונים למעלה מ85% מכלל האוכלוסייה באזור זה. אז סבבה החברה להגנת הטבע, נראה לנו שאנחנו הבנו.