לפני ימים ספורים קבע שופט בית המשפט המחוזי ארנון דראל שמתנחלי מצפה כרמים רשאים להמשיך ולהתגורר במאחז על אף שהם מתגוררים על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית, שכן המדינה שהעבירה אותם למקום פעלה ב"תום לב". הפוסט הזה בא להבהיר כמה תום לב באמת יש בסיפור הזה. ✗1967 - הצבא חותם בתום לב על צו לסגירת שטח אש 906 שנמצא ממזרח לרמאללה. ✗1975 הצבא חותם בתום לב על צו נוסף לסגירת שטח בן כ-1,070 דונם נוספים עבור שטח אש. ✗1976 - בשטח שנסגר מוקמת בתום לב היאחזות הנח"ל כוכב השחר ✗1979 - היאחזות הנח"ל כוכב השחר מאוזרחת בתום לב ומתנחלים נכנסים לגור במקום. ✗1980 - על מנת להסדיר את מעמדה של ההתנחלות, הצבא מוציא בתום לב צו תפיסה לשטח בן 820 דונם. באותו זמן גודלה של כוכב השחר עומד על כ-15 דונם, כלומר כ2% מהשטח שהצבא תפס עבורה. 820 הדונם הללו הם בתוך השטח שנסגר על ידי הצבא בשנת 1975 (כלומר ה1,070 דונם). ✗ראשית 1981 - הצבא מקצה לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית שטח בן כ-1,070 דונם. זאת אומרת שהצבא העביר לחטיבה להתיישבות בניגוד לחוק שטח הגדול ב-250 דונם מהשטח אותו הוא תפס ל"צרכי בטחון" בשנת 1980 עבור ההתנחלות. ✗1995 - החטיבה להתיישבות יוזמת בתום לב תוכנית מתאר להתנחלות כוכב השחר. התוכנית כוללת שטח בן 1,420 דונם. זאת אומרת שתוכנית המתאר שאושרה להתנחלות כללה 600 דונם נוספים מעבר לצו התפיסה משנת 1980. בסוף שנות ה-90 הוקם בתום לב המאחז מצפה כרמים מדרום מערב להתנחלות כוכב השחר. ✗בשנת 1999 המאחז פונה. האתר אליו הוחלט בתום לב להעתיק את מצפה כרמים, היה גבעה בבעלות פרטית של פלסטינים מדיר ג'ריר. הגבעה ממוקמת ממזרח להתנחלות בתוך שטח אש 906 . ✗המנהל האזרחי החל בתום לב בהליך של תכנון ואישור תוכנית המתאר להעתקת המאחז למקום זה, על אף התנגדותם המפורשת של היועצים המשפטיים במנהל האזרחי שהבינו כי כל העסק לא חוקי. תוכנית המתאר בסופו של דבר מעולם לא אושרה, אבל המאחז הועתק בכל זאת לאותו מקום בתום לב. המנהל האזרחי הוציא לכל המבנים במקום ללא יוצא מן הכלל, צווי הריסה, אבל בתום לב מעולם לא אכף אותם. ✗בשנת 2011 ארגון אמנה החל לבנות במקום בתום לב ובניגוד לחוק, 14 מבני קבע. זו היתה הנקודה בה בעלי שתי החלקות עליהן התקיימה הבנייה, הגישו עתירה לבג"צ בדרישה לפנות את המתנחלים מאדמותיהם (http://bit.ly/2wFIc3x). בעקבות העתירה בג"צ מוציא צו שאוסר על המשך הבנייה במקום (http://bit.ly/2NbzZhH). ✗חודשים ארוכים לאחר שהבנייה במקום נאסרה על ידי בג"צ, מספר משפחות לוקחות בתום לב משכנתאות מהבנקים (חלקן גם מהחטיבה להתיישבות) ורוכשות מאמנה את הבתים הלא חוקיים שנבנו במקום ושכנגדם הוצאו צווי הריסה. ✗מכיון שהמתנחלים הבינו במצבם בבג"ץ על הפנים, הם פנו בתום לב במקביל לבית משפט המחוזי בתביעה להכיר בהם כמי שמחזיקים בזכות להתגורר במקום. ✗אחד העדים שהמתנחלים הביאו בתום לב כדי שיתמוך בגרסתם, היה סא"ל (במיל) יאיר בלומנטל, לשעבר קצין בכיר במנהל האזרחי, שקיבל בתום לב בהזדמנות אחרת כספים ובילויים במלונות מקבלנים ישראלים, ובתמורה הוא העביר להם מסמכים סודיים על מנת שאלו יוכלו בתום לב להשתלט על אדמות בבעלות פלסטינים. אגב, הקבלנים הורשעו בפרשה זו במתן שוחד, אבל בלומנטל הורשע איכשהו רק בהפרת אמונים. ✗בלומנטל העיד בתום לב בבית המשפט שהשטח אליו הועתק המאחז, היה חלק משטחה המגודר של ההתנחלות כוכב השחר ולכן הוא המליץ על העתקתו לשם. אך התבוננות בתצלום אוויר מלמדת כי בלומנטל לא ממש דייק וכי הגבעה עליה המאחז הוקם היתה כ700 מטר מחוץ לגדר ההתנחלות. אגב, למסקנה דומה הגיע גם השופט דראל רק שהוא החליט להתעלם מעניין זה בהכרעתו. ✗עד נוסף שהמתנחלים הביאו על מנת לחזק את טענתם הוא יוסי שגב, פונקציונר של החטיבה להתיישבות, שטען כי "החטיבה לעולם לא היתה מאשרת למתנחלים לקבל את השטח אילולא היא היתה מקבלת קודם את השטח כדין מהצבא". אה מה מה, זו אותה החטיבה להתיישבות שהעבירה בתום לב למתנחלי עפרה ועמונה למשל, אדמות פרטיות שמעולם לא הוקצו לה (http://bit.ly/2LXso1W). אז מה היה לנו שם? קרקע בבעלות פלסטינים שהוכללה בשנת 1967 בתוך שטח אש שלאף אזרח ישראלי אסור בכלל להיכנס אליו, שמעולם לא הוקצתה רשמית לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית או להתנחלות כוכב השחר, אבל בניגוד לחוק החטיבה להתיישבות - כנראה הגוף המושחת ביותר שפועל בגדה - יזמה והמנהל האזרחי אישר, תוכנית מתאר שהגדירה את המקום כשטח חקלאי שעליו נבנה מאחז שלכל 50 המבנים בו הוצאו צווי הריסה על ידי אותו מנהל אזרחי. אז מסתבר שכשזה מגיע להגנה על זכויות קניין של פלסטינים נטולי הנוכחות והקול במרחב הפוליטי הישראלי, השופט דראל מוכן לעשות הכל כדי לרצות את הפוליטיקאים ולמתוח עד בלי די את גבולות הפרשנות של המושג "תום לב". אבל כמו כל אובייקט, אלסטי ככל שיהיה, כשמותחים אותו יותר מדי בסוף הוא נקרע.