שופט בית המשפט העליון נועם סולברג תושב ההתנחלות אלון שבות (בה אגב תלויים ועומדים כ-70 צווי הריסה של המנהל האזרחי) התיר למדינה לפני 3 ימים (ב24.5.2018) יחד עם שתי חברותיו השופטות ברון ווילנר, להרוס את בתי הכפר הבדווי ח'אן אל אחמר (בו ישנם גם כן כ-70 צווי הריסה של המנהל האזרחי). פסק דין זה עשוי להשליך על מאמציה של ישראל לגרש קהילות פלסטיניות רבות נוספות החיות בכפרים בשטחי סי (61% משטח הגדה המערבית המצוי תחת שליטה אזרחית מלאה של ישראל), שהמדינה מסרבת להכיר בהם ולספק להם תשתיות ושירותים. על פי הערכות האו"ם חיים בשטחי C כ-300 אלף פלסטינים שהם כ10% מכלל האוכלוסייה הפלסטינית החיה בגדה המערבית.

ח'אן אל אחמר הוא אחד מתוך מספר עשרות ישובים קטנים בהם מתגוררים בדווים אנשי הג'האלין שגורשו על ידי הצבא הישראלי מצפון מזרח הנגב לדרום הגדה המערבית (אזור הר חברון) בשנים 1949-1950. במהלך שנות השלטון הירדני בגדה עברו חלק ממשפחות הג'האלין צפונה והשתקעו במרחב שבין ירושלים ויריחו.

החל מאמצע שנות ה-70 ישראל השתלטה על חלק ניכר מהמרחב שבין ירושלים ויריחו עבור הקמת ההתנחלות מעלה אדומים ועבור מספר התנחלויות נוספות שהוקמו מאוחר יותר סביבה: קדר, ענתות, כפר אדומים ומצפה יריחו. ח'אן אל אחמר יושב אף הוא על אדמות פרטיות (חלקות 331-34 גוש 1) של תושבי הכפר ענאתא שישראל הפקיעה בשנת 1975 עבור הקמתה של ההתנחלות מעלה אדומים.

לימים הועבר השטח עליו יושב ח'אן אל אחמר להתנחלות כפר אדומים שמייסדיה יצאו מתוך מעלה אדומים בשנת 1979. שטח השיפוט של התנחלות כפר אדומים משתרע על השטח עצום בן כ-7,400 דונם. מתנחלי כפר אדומים (בה גר בין היתר שר החקלאות אורי אריאל), הם כאמור בין המובילים את ניסיונות הגירוש של אנשי הג'האלין מאזור זה, ולשם כך יסדו גוף אותו הם מכנים "פורום עוטף ירושלים" שפועל כשדולה שמטרתה יהוד מרחב המרחב שבין ירושלים ויריחו.

תצלומי אוויר שפרסם ארגון במקום, מראים כי תושבי ח'אן אל אחמר החלו להתיישב בדיוק במקום בו הם חיים היום לכל המאוחר בשנת 1977, כלומר שנתיים לפני שההתנחלות כפר אדומים הוקמה.