מקובל לחשוב שעבריינים לרוב מנסים לטשטש את מעורבותם בפעילות עבריינית על מנת שלא להיתפס ולהיענש. ההיגיון הזה תופס אבל רק במקומות בהם ישנה מערכת אכיפת חוק שלפחות מנסה (גם אם היא לא תמיד מצליחה) לעשות את תפקידה. אך כפי שתושבי המאחז המפונה עמונה יודעים היטב, זה לא המקרה בגדה המערבית. כלומר זה לא המקרה בגדה המערבית במקרים שמתנחלים ישראלים פולשים וגוזלים אדמות בבעלות פלסטינית פרטית. אדרבא, במקרים מעין אלו סביר יותר שהעבריינים אף יתגאו במעשיהם ואף ידרשו ממערכת אכיפת החוק שתגן עליהם.

ראיה לכך קבלנו כאשר שבעה ממתנחלי עמונה עתרו ערב פינוי המאחז (בפברואר 2017) כנגד המדינה על מנת שהיא תמנע מלפנות חלקות חקלאיות אליהן הם פלשו. טענתם, שאותה היינו צריכים לקרוא יותר מפעם אחת כדי להאמין למקרא עינינו, היתה "שההליך המשפטי שנוהל מאז שנת 2008 ובו דרשו בעלי האדמות הפלסטינים לקבל את אדמותיהם חזרה, נסוב רק סביב מימוש צווי ההריסה כנגד הבנייה במקום והוא לא כלל את הפלישות החקלאיות, ולכן פינויים הוא בלתי חוקי".

עכשיו בואו שמעו קטע: "בג"צ השמאלני" במקום להעיף מכל המדרגות את העבריינים החצופים הללו שלא בחלו בשום תרגיל מסריח כדי למנוע ולעכב את הפינוי של המאחז במשך 8 שנים, הורה למדינה להגיב לעתירה והדיון בעניינה עדיין מתנהל על אף שחלפה לה למעלה משנה מאז הגשת העתירה והחלקות החקלאיות כמובן עדיין שם.

מדובר בסך הכל ב-55 דונם של פלישות חקלאיות שמבוצעות על ידי מתנחלי עמונה (חלקם אל תוך אדמות בבעלות פרטית שהם בשטח B) ושבעת העותרים אף צרפו מפה מדויקת ובה פירוט מי מהם פלש לאן. אז הנה רשימת הפולשים ומתחתיה רפרודוקציה של המפה שהם צרפו לעתירתם, אותה אנחנו הכנו: 1. ידידיה שפיץ 2. נחום שוורץ 3. אלעד זיו 4. יהודה וייס 5. יהוידע ניזרי 6. אביחי בוארון 7. יעקב רודיק