תזכורת קצרה: "חוק ההסדרה" שעבר בכנסת בינואר 2017 נועד לאפשר למדינה להפקיע בפועל קרקעות פרטיות שמתנחלים בסיוע המדינה גזלו מתושבים פלסטינים בגדה המערבית. על פי נתוני המנהל האזרחי ישנם כ-3,500 מבנים בהתנחלויות שנבנו על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית.
מכיוון שברור היה ליוזמי החוק שסיכויי החוק (שאף היועץ למשפטי לממשלה מנדלבליט הגדירו כלא חוקתי ולכן אף סירב להגן עליו), לעבור את משוכת בג"צ הם קלושים, החלו המוחות המשפטיים המקוריים ברחוב צלאח א-דין (מקום מושבו של משרד המשפטים) לעבוד שעות נוספות על מנת למצוא מספר טריקים שיאפשרו להמשיך ולמרוח כל עתירה עתידית ושיאיינו בפועל את יכולתם של בעלי אדמות פלסטינים שאדמותיהם נגזלו למען הרחבת מפעל ההתנחלויות, לתבוע את רכושם חזרה. אז להלן סקירה קצרה של הפתרונות המקוריים שנמצאו עד כה (הדברים נכתבים כאן בתמציתיות אך בהערה הראשונה תמצאו מספר קישורים לכתבות שלאחרונה התפרסמו בעניין):
טריק מספר 1: ביולי 1967 נחתם על ידי המפקד הצבאי של הגדה המערבית "הצו בדבר רכוש ממשלתי". בסעיף 5 של הצו נאמר כי כל עסקת מקרקעין בין המדינה וצד שלישי שהתקבלה בה תמורה ו"שנעשתה בתום לב", תוכר כתקפה גם אם התברר בדיעבד שהקרקע בעצם לא נמצאת בבעלות המדינה. הטריק הראשון הוא אם כן, למתוח את הגדרת המושג "תום לב" באופן כזה שהוא יכסה את כל המקרים בהם המדינה היתה מעורבת בהכרזה על אדמות מדינה שנעשתה ב"טעות" ובדיעבד התברר כי הבנייה שנעשתה במקום יושבת בעצם על קרקע פרטית. באמצעות הטריק הזה החברה בצלאח א-דין מקווים להכשיר למעלה מ1,000 בתים בהתנחלויות.
הטריק השני הוא הכלת המושג "אוכלוסייה מקומית" גם על ציבור המתנחלים. עד כה ההלכה היתה כי כל הפקעת שטח בגדה המערבית "לצרכי ציבור" (כמו למשל עבור כבישים), צריכה להיעשות באופן שהיא תשרת גם את האוכלוסייה הפלסטינית שהיא כמובן האוכלוסייה המקומית בגדה המערבית. עתה מתכוונים במשרד המשפטים להפקיע שטחים פרטיים בבעלות פלסטינים עבור כבישים שנפרצו באופן לא חוקי להתנחלויות ומאחזים שונים בטענה שההפקעה נועדה לשרת את "האוכלוסייה המקומית" - דהיינו המתנחלים, על אף שההפקעות הללו לא ישרתו כלל את הפלסטינים שאינם רשאים כלל להכנס לאזורי ההתנחלויות והמאחזים. טריק זה ישמש בעיקר לשם הכשרתן של תשתיות שנבנו או הונחו באופן לא חוקי על אדמות בבעלות פרטית.
הטריק השלישי הוא היוזמה להעביר את כל העתירות של בעלי אדמות פלסטינים שאדמותיהם נגזלו על ידי מתנחלים, לבית המשפט המחוזי. שקד שמוצגת כמי שעומדת מאחורי היוזמה, אומנם טוענת שמדובר במהלך שנועד "לאפשר בירור עובדתי מקיף של טענות הצדדים" וכן להוריד את העומס מבג"צ (שבפניו ניתן יהיה לערער על החלטות המחוזי), אבל ברור כי מה שעומד מאחורי היוזמה הזו הוא ניסיון למרוח את ההליכים המשפטיים במקרים של פלישות מתנחלים על עוד שנים ארוכות,. מה שעשוי להרתיע חלק מהעותרים הפוטנציאליים מלהתחיל את המהלך מלכתחילה.
אז נראה ששילוב של שלושת האמצעים הללו ומן הסתם עוד מספר אחרים אשר עליהם נלמד בעתיד, עשוי כך מקווים במשרד המשפטים לפתור את הבעיה המעצבנת הזו שנקראת "אכיפת החוק" במקסימום מהמקרים שבהם יש סכנה כי המדינה תאולץ לפנות מתנחלים גזלני אדמות.
