top of page
לוגו לבן.png

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"            מלכים א' פרק כא"

חיפוש

על כפר הרועים הנידח ח'רבת זנותא בדרום מערב הר חברון


גם אנחנו קראנו בדאגה רבה את הדיווח של תנועת רגבים על כך שהאיחוד האירופי בנה לפלסטינים תושבי כפר הרועים הנידח ח'רבת זנותא בדרום מערב הר חברון, בית ספר חדש ועוד על אתר ארכיאולוגי! אבל מייד אחרי שהתאוששנו מההלם הלכנו ובדקנו משהו שבא לנו לספר לכם היום עליו: בסוף שנות ה-90 הוקם על גבעה נישאה באדמות הכפר אל מזרע אל קבליה (ממערב לרמאללה) שעל ראשה המנהל האזרחי הכריז שנים קודם לכן כאתר ארכיאולוגי, מאחז לא חוקי בשם 'חרשה'. במאחז זה גרה בין היתר גם משפחת אליהו. לאבא של משפחת אליהו קוראים יהודה ויש לו שני כובעים תעסוקתיים שמשתלבים יפה יחד: בכובע אחד הוא "עוזר מיוחד לראש המועצה בנימין" ובכובע השני הוא משמש כמנכ"ל רגבים, אם כי בשני המקומות הוא עושה בעצם את אותו דבר: עוזר למתנחלים להשתלט על עוד אדמות. אז נראה שאבא יהודה שמגיע כל יום הביתה אחרי יום עבודה מעייף במשרד, נוסע בכביש שחלקו נפרץ באופן לא חוקי בתוך אתר ארכיאולוגי, שעה שהעמותה שהוא מנהל עותרת כנגד פלסטינים שחיים בח'רבת זנותא דורות לפני שהמדינה הכריזה עליה כאתר ארכיאולוגי. כי ככה זה אצל אצל החברה הללו, החוק הוא כמו נייר טואלט: משתמשים וזורקים על פי הצורך.


bottom of page