לאחרונה התפרסמה במקור ראשון (2.2.2018) כתבה גדולה שכותרתה: "כך ערבים מנסים להשתלט על שטחי גוש עציון" (קישור בתגובה הראשונה). הכתבה התמקדה בשני אזורים מיוערים באזור בית לחם: יער שנמצא ממזרח לכפר ג'בע ויער אבו סודא ממערב לכפר בית פג'אר. בכתבה נכתב כך:"בשנות השלושים והארבעים רכשה קרן קיימת לישראל אדמות רבות באזור. מתיישבי קיבוץ כפר־עציון, שנוסד ב־1943, סייעו למלא אותן בחורש ובעצים. לאחר נפילת גוש עציון ב־1948 המשיך השלטון הירדני לשמור על היערות, אך לאחר מלחמת ששת הימים והקמת הקיבוץ מחדש, מצאו המתיישבים השבים אדמה חרוכה וחשופה מעצים. הם נטעו במאמץ רב יערות חדשים, אך היום, תחת השלטון הישראלי, הם לא מצליחים לשמור עליהם". מיתולוגיה זה דבר נחמד אלא שהיא כידוע לא תמיד מסתדרת עם העובדות. אך כשזה מגיע לסוגיית אדמות הגדה המערבית וההתנחלויות, כתבי ועורכי 'מקור ראשון' מציגים את המיתולוגיה כעובדות. ולשם ביסוס טענותיהם המופרכות הם מביאים את "ברי הסמכא" ירון רוזנטל מנהל בית ספר שדה בכפר עציון ו חנניה נחליאל רכז האדמות לשעבר של המועצה האזורית גוש עציון (ועבריין מועד בכל הקשור לפלישות ועבודות בלתי חוקיות). ועתה ברשותכן/ם נפנה לעובדות: יער אבו סודא שהוא אחד משני היערות שמוזכרים בכתבה, הוא יער שניטע בתקופת המנדט שאין בו ולו סמ"ר אחד שנקנה על ידי יהודים. אבל יער אבו סודא הוא מקום שהמתנחלים בגיבוי המדינה עושים מזה שנים מאמץ להשתלט עליו וזאת כדי לחנוק את יכולתם של תושבי הכפר בית פג'אר ומחנה הפליטים אל ערוב להגדיל את ישוביהם בעתיד. ולכן המקום הוכרז בשנות ה-80 "אדמת מדינה", ובשנת 2014 הוקם בתוך היער מאחז לא חוקי על אף שמדובר באזור שסומן בכלל כשמורת טבע - עובדה שכנראה נשמטה איכשהו מזכרונו של מנהל בית ספר שדה כפר עציון. תצלום אוויר שאנו מביאים משנת 1967, מראה בבירור כי היער היה שם כבר עוד לפני המתנחלים. אז אומנם כפי שאמר רה"מ לשעבר יצחק שמיר "למען ארץ ישראל מותר לשקר", אבל אנו ב'כרם נבות' מפצירים בכל חובבי הז'אנר לעשות זאת מעתה והלאה באופן מתוחכם קצת יותר.