זהו פוסט שלישי שאנו מעלים בעניין מערכת הכבישים סביב ההתנחלות חלמיש שנמצאת מצפון מערב לרמאללה. הפוסטים הקודמים עסקו בסגירת כביש 450 שמחבר בין הכפרים ביתילו דיר ניט'אם ונבי צלאח (https://goo.gl/TbQ6N3). בפוסט קודם הראנו כיצד סגירת המקטע הצפוני ביותר של הכביש (באורך של 1.6 קמ') נעשית על מנת לאפשר בעתיד להתנחלות חלמיש להתפשט לשטחים שנמצאים ממזרח לו, והכוונה היא להפוך בעתיד את המקטע הזה לכביש פנימי בתוך ההתנחלות שיהיה כמובן סגור לחלוטין בפני פלסטינים.

הפוסט הנוכחי יעסוק בתוכנית הכבישים של ישראל באזור זה. עד שנת 2006 ישראל קידמה תוכנית לסלילת כביש עוקף שנקרא "עוקף דיר ניט׳אם/חלמיש". רוב הכביש מתוכנן כך שהוא יעקוף חלקים קיימים של כביש הרוחב 465 שמחבר בין ביר זית והכפרים ממערב לה.

בחינת התוואי של הכביש העוקף המתוכנן, מלמדת כי הוא אמור להיסלל מצפון לשמורת טבע "יער אם צפא", שנמצאת ממזרח להתנחלות חלמיש. מדובר בשטח של כ-400 דונם שהבריטים הכריזו עליו בתקופת המנדט כ"שמורת יער" וישראל הכריזה עליו שנית בשנת 1981 כשמורת טבע (https://goo.gl/wVaDgw). סימנים לכוונת המתנחלים להשתלט על שמורת אם צפא ניתן לראות בשילוט שהוצב במקום והניסיון של המתנחלים במקום לקדמו כ"אתר תיירות" של המועצה האזורית בנימין (https://goo.gl/f2FGGe).

במידה והכביש העוקף אכן ייסלל, אין ספק כי המתנחלים בגיבוי הצבא יבקשו לסגור לתנועת פלסטינים גם את המקטע (כ-2 קמ' אורכו) שמוביל לשמורת אם צפא ולמאחז אלישע, שניהם כאמור ממזרח לחלמיש. סגירת המקטע הזה והפיכתו לכביש פנימי בתוך ההתנחלות חלמיש, תאפשר גישה מכיוון צפון אל אותן אדמות אליהן ההתנחלות חלמיש מתכוונת להתפשט בעתיד ותחסום את גישתם של הפלסטינים לשמורה.

התהליך של ניכוס שמורות טבע ונקודות בעלות ערך נופי/תרבותי ייחודי בגדה המערבית וסגירתם בפני פלסטינים, מוכר לנו גם ממקומות רבים נוספים, ובכוונתנו להרחיב על כך בפוסט נפרד.