דו"ח זה הוא המסמך הראשון המוקדש לבחינת פעילותו של "צוות קו כחול" במנהל האזרחי, צוות פועל משנת 1999. "הקו הכחול" הוא כינוי כללי שהעניקו הרשויות הישראליות לשטחים המוכרים בשם "אדמות מדינה". תפקידו העיקרי של הצוות הזה היה ונותר לבחון את דִיוּקן של מפות ההכרזות על אדמות מדינה, מפות ששורטטו בשנים שקודם לכן, ובעיקר בראשית שנות השמונים של המאה העשרים. כלומר, לחזור ולאשר את גבולות ההכרזות האלה. מאז הקמתו ועד סוף שנת 2015 (התקופה שעליה יש בידינו כיום מידע) מיפה צוות קו כחול שטחים שהיקפם הכולל עומד על קרוב ל-320,000 דונם, שרובם המכריע הוכרזו בעבר אדמות מדינה. חלק קטן יותר מעבודת צוות קו כחול הוקדש למיפויים של שטחים שישראל נטלה עבור ההתנחלויות והתשתית העוטפת אותן באמצעות צווים צבאיים למיניהם ולמיפוי אדמות שנרכשו על ידי יהודים לפני 1948.

​

עם השנים נעשה צוות קו כחול לגורם מרכזי בכל הקשור לפיתוחן של ההתנחלויות ולהכשרתם בדיעבד של עשרות מאחזים, שכן נוהלי המנהל האזרחי קובעים שכל תוכנית חדשה המובאת למוסדות התכנון לאשור והמתוכננת על אדמת מדינה שהוכרזה לפני שנת 1998 (כלומר על רובן המכריע של אדמות המדינה המוכרזות) מחייבת בדיקה מחודשת של מעמד הקרקע על ידי צוות קו כחול.

​

הרקע להקמת צוות קו כחול

בעקבות פסק הדין בעתירת אלון מורה בשלהי 1979, הכריזה ישראל על למעלה מ־750,000 דונם בגדה המערבית "אדמות מדינה". לאחר יישום ההיערכות שבאה לאחר הסכמי אוסלו (בשנים 1993‑1995) נותרו כ־655,000 דונם מהן בשטח C. אדמות אלו הוכרזו אדמות מדינה על סמך פרשנות מסולפת שישראל העניקה לחוק האדמות העו'תמאני, וברובם המכריע של המקרים הן הוקצו לטובת פיתוח התנחלויות ועל הפלסטינים הוטל איסור גורף לעשות בהן שימוש. עם השנים גרמו הבעיות המבניות הקשורות לאופן פעולתו של מנגנון ההכרזה על אדמות מדינה להיווצרות התנחלויות ה"מפוצלות" לכמה חלקים, וכן הותיר מובלעות של אדמות פרטיות של פלסטינים בלב התנחלויות. ובעקבות זאת, שטחים פלסטיניים פרטיים רחבים סביב ההתנחלויות ובתוכן,שמעולם לא נכללו בשטחים המוכרזים – נגזלו מבעליהם.

​

עיקר ההכרזות על אדמות המדינה נעשו בראשית שנות השמונים על ידי צוות שפעל בראשותה של מי שעמדה במשך שנים ארוכות בראש המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עוה"ד פליאה אלבק. מאז החתימה על הסכמי אוסלו חלה ירידה חדה במספר ההכרזות ובגודל השטחים שהוכרזו, אם כי הן לא פסקו לחלוטין.

​

לצד הירידה במספר ההכרזות האקטיביות הרשמיות, התפתח ערוץ מקביל של מיפוי, ערוץ שהרשויות הישראליות מכנות "אדמות סקר", דהיינו אדמות שהיה אפשר להכריז עליהן אדמות מדינה מכיוון שאליבא דרשויות המדינה הן אינן מעובדות או אינן מעובדות דיין, ולכן על פי מה שהמדינה מכנה "הדין המהותי" יש לראות בהן אדמות מדינה לכל דבר ועניין. את האדמות הללו ממפה צוות הפועל במקביל לצוות קו כחול ומכונה "צוות אדמות סקר", אך מכיוון שישראל לא ביצעה סקר אדמות מלא של כל אדמות שטח C , אין היום לשום גוף שלטוני או אזרחי תמונה מלאה בדבר מיקומן וגודלן הכולל של האדמות שישראל – אם לא בפועל, בוודאי בכוח – מגדירה "אדמות מדינה".

​

עבודת צוות קו כחול

כ־70% מהשטח שמיפה צוות קו כחול במשך שנות עבודתו נמצאים בתחומי השיפוט של ההתנחלויות, ואילו שאר השטחים (30%) נמצאים מחוץ לשטח שיפוטן הרשמי של התנחלויות, אך כלולים בתחומן של שש המועצות האזוריות הישראליות בגדה המערבית. רק שבריר אחוז (0.2%) מהשטחים שמיפה צוות קו כחול עד היום הוקצה לשימוש של פלסטינים, והוא נועד ל"קיבועם" של בדווים פלסטינים ממזרח לאבו דיס, מהלך שנועד לאפשר את הרחבת ההתנחלויות ב"גוש מעלה אדומים".

צוות קו כחול עבד לאורך כל השנים מאז הקמתו, למעט בשנת 2002, וניכרים פערים גדולים מאוד בגודל השטחים שמופו בכל שנה. השנים 2005 ו־2015 הן השנתיים שבמהלכן מופה השטח הגדול ביותר.

 

חשוב לציין כי 70% מהשטחים שמיפה צוות קו כחול שאינם בתוך שטחי השיפוט של ההתנחלויות, נמצאים בתוך שטחי אימונים מוכרזים (אם כי ברובם המכריע אין כל אימונים) . מדובר בכ־68,000 דונם, שהם למעלה מחמישית מכלל השטח שמופה על ידי צוות קו כחול מאז הקמתו. בשנים האחרונות חלה נסיקה בגודל השטח שצוות קו כחול ממפה בתוך שטחי אימונים, ולהבנתנו מהלך זה מוכיח כי שטחי האימונים הצבאיים הם בראש ובראשונה "בנק קרקעות" שישראל שומרת כעתודת קרקע עבור ההתנחלויות.

​

כ־60% מהשטח שמיפה צוות קו כחול עד היום נמצאים ממזרח לתוואי גדר ההפרדה, כלומר סביב ההתנחלויות המבודדות וממזרח ל"גושי ההתנחלויות". מגמה זו הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות (משנת 2011), ולהבנתנו היא הוכחה נוספת לסתירה שקיימת בין מדיניותה של ישראל בפועל לבין הצהרותיה בדבר מחויבותה לפתרון על בסיס שתי מדינות.

​

"איכות" עבודתו של צוות קו כחול ודיוקה

בדיקה של כל השטחים שהוכרזו אדמות מדינה ומופו על ידי צוות קו כחול העלתה ש-14,716 דונם, שהם כ-5.5% מהשטח שמיפה הצוות, היו מעובדים בראשית שנות השמונים ולכן לא היו אמורים להיכלל בתחום הקו הכחול. קצת פחות ממחצית מהשטחים האלה נמצאים כיום בתחומן בפועל של 65 התנחלויות, באזורי תעשייה ובמאחזים שונים, ועל כמעט 6,000 דונם מהם נבנו מבנים או נעשה פיתוח כלשהו של הקרקע. משמעות הדבר היא שאלפי דונם של קרקעות פרטיות בבעלות פלסטינים נגזלו שלא כדין גם על פי אמות המידה ה"מתירניות" מאוד שהרשויות הישראליות אמורות לפעול על פיהן, והמסקנה מכך היא שצוות קו כחול העדיף להעלים עין מהעובדה ששטחים אלו מעובדים ולהכשיר בדיעבד בנייה שמלכתחילה לא הייתה אמורה בשום אופן להיבנות עליהם.

 

בדיקת "איכות" עבודתו של הצוות ודיוקה הצביעה על פערים ניכרים ברמת הדיוק של המיפויים. עובדה זו מצביעה על כישלון בהטמעת אמות מידה מקצועיות מחייבות בעבודת הצוות לאורך השנים. ברי כי עובדה זו לא נעלמה גם מעיני אנשי צוות קו כחול עצמם, שכן במהלך השנים הם עשו עשרות תיקונים במיפויים שנעשו קודם לכן. אלא שבכמה מקרים התיקונים האלה לא הועילו, שכן באתרים שצוות קו כחול גרע ממיפויים שנעשו על ידו קודם, נבנו בניינים או נעשה פיתוח כלשהו.

בדיקת ה"טעויות" של צוות קו כחול מעלה כי מאחורי כמה מהן עומד מניע מובהק, ונראה בבירור שהם נועדו לאפשר את סלילתם של כבישי גישה להתנחלויות, וכן כבישים מחברים בין שטחים שנכללו בתוך הקו הכחול אך נותרו מנותקים אלו מאלו. בכמה מקומות הוכללו בתוך הקו הכחול דרכים היסטוריות ואזורים שבהם התגוררו וחיו פלסטינים בני קהילות שונות, ובכך תרם צוות קו כחול לקטיעת רצף ההתיישבות הפלסטינית ולפינוי פלסטינים משטחים שנועדו לשמש את מפעל ההתנחלויות.

​